|
בתחום התקשורת1, חל בעברית בידול מושגים מעניין.
לצד הצירוף העברי "אמצעי תקשורת" (או "כלי תקשורת"), משתמשים גם במילה
ה◄לטינית מדיום וברבוי הלטיני שלה
מדיה, כמילים נפרדות שיש להן משמעויות שונות.
במילה מדיום (וברבים מדיומים), משתמשים כשרוצים להתייחס לאופן התקשורת, כגון "טלוויזיה" או "אינטרנט". לדוגמה, "המדיום הטלוויזיוני מאפשר הטמעת מסרים חינוכיים". בצירוף אמצעי תקשורת (או כלי תקשורת) משתמשים כשרוצים לציין מקור מידע תקשורתי יחיד. עיתון מסויים, תחנת רדיו ואתר אינטרנט הם דוגמאות לאמצעי תקשורת. וכשאומרים: "הידיעה פורסמה בכל אמצעי התקשורת" הכוונה היא לכלל מקורות המידע העומדים לרשות הציבור.
ובמילה מדיה (וברבים מדיות) משתמשים כשרוצים לדבר על כלל מקורות המידע מסוג מסויים (כגון
כל העיתונים, כל תחנות הטלוויזיה וכו'). לדוגמה, "המדיה המודפסת" היא כינוי לעיתונות הכתובה. המילה "מדיה"
שימושית במיוחד בתחום הפרסום: כשאומרים "הפרסומת תתפרסם במדיות השונות" הכוונה היא לפרסום באמצעי תקשורת מסוגים
שונים (כגון בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה).
הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|