|
טלה (lamb) – הוא צאצא הכבשה בינקותו.
שאר בני משפחת הכבשים:
שׂה – על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר:
שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ (שמות יב ה). בעברית החדשה השימוש בשה הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר: שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, )
גדי (kid) הוא צאצא העז.
שאר בני משפחת העזים:
המילה צֹאן היא נקבה רבות.
צאן – שם קיבוצי לכל הבהמה הדקה הכשרה, ללא הבדל סוג (כבש או עז), ללא הבדל מין (זכר או נקבה) וללא הבדל גיל. הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|