השפה העברית

טלה,שה וגדי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
בעלי חיים
בעלי חיים
לדף הקודם | לדף הבא


טלה (lamb) – הוא צאצא הכבשה בינקותו.

טלה - lamb

שאר בני משפחת הכבשים:
  • כבש, כבשה (במקרא גם כשב, כשבה) – החיה הצמרית המוכרת.
    צורת הרבים של כִּבְשָׂה היא כְּבָשׂוֹת ולא כְּבָשִׂים. כְּבָשִׂים הוא צורת הרבים של כֶּבֶשׂ!
  • טלה, טליה – הוולד עד התבגרותו.
  • רחל, רחלה – הכבשה מראשית ההתבגרות המינית עד גמר תקופת הלידה.
  • אַיִל, אֵילִים – הזכר בכבשים בבגרותו.

שׂה – על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר:
שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ (שמות יב ה).
בעברית החדשה השימוש בשה הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר:
שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, )


גדי (kid) הוא צאצא העז.

גדי - kid

שאר בני משפחת העזים:
  • עז – החיה הגדולה עם הזקנקן (לשני המינים יש זקנקן).
    העז היא נקבה. ברבים: עזים (וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת - בראשית ל לה).
    בלשון הילדים קיימת גם עִזָּה (עיזה פזיזה). ברבים: עיזות (עזות), ובניקוד: עִזּוֹת.
  • גדי, גדיה – הוולד של העז, בעודו רך.
  • צָפיר, צְפירה – הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
  • שעיר, שעירה – הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
  • תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים.
  • עתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.


המילה צֹאן היא נקבה רבות.
צאןשם קיבוצי לכל הבהמה הדקה הכשרה,
ללא הבדל סוג (כבש או עז),
ללא הבדל מין (זכר או נקבה)
וללא הבדל גיל.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022