השפה העברית

איך עושה כבשה?

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
בעלי חיים
בעלי חיים
לדף הקודם | לדף הבא


בעל החיים הקול בעברית
אווז מגעגע: גַּע־גַּע, צווח, מגרגר וקוהק? ('קאקא' בארמית הוא אווז או שקנאי)
אוח נאנח ואוֹהֵהַּ1
אַיִל צוהל2
אייל עורג3
אפרוח מצייץ ומצפצף4
אריה נוהם ושואג. לאריה אומרים: זה זה5 (לא ניסיתי )
ברווז מגעגע: גַּע־גַּע
גמל מחרחר ונואק? (◄נָאקָה – נקבת הגמל). לזרוז הגמל אומרים: דָּא־דָּא5
דבורה מזמזמת
דוב נוהם: בּוּ־בּוּ; (מנמנם2), הומה (ישעיהו נט) ושוקק (משלי כח)
דוכיפת מהדהדת (דוכיפת בערבית היא 'הודהוד')
זאב מיילל (howl?) וזורד2
זבוב מזמזם: זזזזז
זמיר מסתלסל: צִיף-צִיף
זרזיר מפטפט
חרגול מנסר
חזיר נוחר: אוֹינְק־אוֹינְק (או חרר־חרר)
חמור מבריס6, נוהק ונוער: אִי־אָה (והחמור של פו הדב נקרא אִיָה) (פרא = חמור בר)
חסידה מלקלקת (חסידה בערבית היא 'לקלק')
חתול מגרגר: גְּרְרְר ומיילל: מְיָאוּ. לחתולה קוראים: מיצי מיצי.
יונה הומה: גּוּר־גּוּר או גְּרוּ־גְּרוּ7 (המיית היונים) והוגה (ישעיהו לח) או מהגה2
ינשוף מהמהם? ונושף. (אברהם חלפי: "כי מלא האוויר נשימת ינשוף")
יתוש מזמזם
כבשה חונבת2 (חנוב הוא כבש במצרית עתיקה8) ופועה: בֶּה־בֶּה (או: מֶה־מֶה)
כלב נוהם, מייבב, מילל ונובח: הַב־הַב (או: הַאוּ־הַאוּ)
נחש לוחש, מלחש, נושף ושורק (והיו חולי ירושלים מתרפאים מקולו)2
נמר צורח2 ושואג
נץ מצפצף (והיו מקולו מתעוררים כל ישני ירושלים)2
נשר ר' עיט. <קול הנשר אוכל הנבלות (vulture) הוא שונה ולא ידוע איך הוא נקרא בעברית>
סוס נוחר, צונף וצוהל: הִי־הִי. לסוס אומרים דִּיוֹ (קדימה) והוֹיְסָה (עצור)
עגור מצפצף (ישעיהו לח) וצווח ("וצווח .. כי כרוכיא" – קידושין מד א)
עורב קורא: קְרָע קְרָע או קוּר קוּר (ב"ב כג א)
עז פועה: מֶה מֶה
עיט (eagle) צועק (כקול מים רבים)2 וצורח
עכבר מצייץ
עפרוני מסלסל
פיל מחצצר, מריע, תוקע ונוהם2
פֶּרֶא נוהק (איוב ו) ושואף רוח (ירמיהו יד)
פרה גועה: מוּ
צבוע צוחק ומילל
צבי מפרט2
ציפור מצייצת: צְוִיץ־צְוִיץ (או צִיף־צִיף). מצקצקת, מצפצפת, שרה ומזמרת  
צפרדע מקרקרת: קְוָה־קְוָה ומערדעת (ערדעא היא צפרדע בארמית)
צרצר מצרצר
קוף לוהג
ראם מצלצל2
שועל מילל
שור גועה (איוב ו). לזרוז שור אומרים: הֶן־הֶן5
שרקן שורק
תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש
תן מיילל
תנשמת נושמת
תרנגול קורא: קוּקוּרִיקוּ
תרנגול-הודו מהלצר9 וקורא: הדר הדר הדר (נסו לשאול תרנגולי הודו מתי פורים)
תרנגולת מקרקרת: קוּר־קוּר־קוּר

1 "ורק האוח המשונה למראה אוֹהֵהַּ לפרקים אי שם בירכתי היער" (שלונסקי, תרגום "מסעי הצפרים" לדוידוב)
2 "אמר ר' יוחנן: היו כולם נותנין קולם והיה מרעיד כל העולם כולו - שור גועה, אריה שואג, אַיִל צוהל, נמר צורח, כבש חונב, זאב זורד, צבי מפרט, דוב מנמנם, חמור מבריס, פיל נוהם, ראם מצלצל, גרפית מלבלב, אדם מרנן, שד מזמר, זיז היה קורא וקולו עולה לשמים, נשר צועק בקול מים רבים, יונה מהגה נץ מצפצף והיה מקולו מתעוררים כל ישני ירושלם, נחש בפיו היה שורק והיו תולי ירושלם מתרפאין מקולו". מתוך "כסא ואיפודרומין של שלמה המלך", "בית המדרש" - קובץ מדרשים נדירים שקובצו על ידי החוקר אהרון יעלינעק [ר' אוצר המדרשים , י"ד אייזנשטיין, עמ' 528].
3 כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם-- כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים (תהילים מב ב). בהסתמך על הפסוק הזה שוייך לאייל קול הערגה (זעקה), כגון: "האריה שואג והאייל עורג והדוב שוקק" (דונש, תשובות והכרעות רבנו תם 18).
4 בספרי הילדים יש לאפרוח כמה קולות: פִּי-פִּי-פִּי, פִּיק־פִּיק־פִּיק פִּיד־פִּיד־פִּיד וקִיר־קִיר־קִיר .
5 "ניזהא דתורא הן הן ניזהא דאריה זה זה ניזהא דגמלא דא דא" (פסחים קיב ב).
6 ברס (מבריס, bray) – מארמית, על פי תרגום יונתן לאיוב (ו ה) הֲיִנְהַק-פֶּרֶא עֲלֵי-דֶשֶׁא.
7 גְּרוּ־גְּרוּ על פי לוין קיפניס, עוד פעם: ספורים, שיק-שריק, תרצ"ג
8 חנוב הוא גם שמו של אל מצרי שהיה בעל ראש של כבש. היום נהוג לכתוב את שמו חנום (Khnum) אבל במגילות מהאי יב (אלפטינה) רשום חנוב. [אביתר כהן]
9 ואולי "מהלדר", כפועל גזור שם. בסיפור "הנגר והתרנגול" של ש"י עגנון מופיע: „תרנגול הודי ממש, נחמד למראה וטוב למאכל .. זוקף זנבו כשטריימל וקורא: הולדו"ר הולדו"ר“. השימוש בסימני הגרשיים מסמן שזו מילה לועזית.

הפניה הקולות שעושים בעלי החיים במדינות שונות בעולם (הדליקו רמקולים ובחרו בחיה המבוקשת).



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022