אפרוח וגוזל

ובכן... לא בדיוק. על פי ההגדרות המקובלות היום, סביר יותר למצוא שם גוזלים:

האפרוחים
מגיחים מהביצה בעיניים פקוחות, וגופם מכוסה פלומה. כעבור שעה קלה הם כבר יודעים לרוץ, וכעבור יום או יומיים הם עוזבים את הקן והולכים אחרי אימם.
אפרוחים נולדים לעופות מים [◄], וכן לתרנגולות ולתרנגולי הודו [◄].

הגוזלים
נולדים בדרך כלל בלי פלומה. עיניהם עצומות, רגליהם חלשות, הם אינם יודעים ללכת, ואינם יכולים לאכול בעצמם. הוריהם חייבים להאכיל אותם ולחמם אותם ימים רבים.
גוזלים נולדים ליונים [◄], לדורסים [◄], לציפורי שיר ולתוכים.

יש שיטה נחמדה לזכור את ההבדל בין אפרוח לגוזל: האפרוח יכול לפרוח ברגע שהוא בוקע מהביצה, והגוזל הוא חסר אונים בתחילת חייו ועלול להגזל.

אם כן, האם יונתן הקטן טעה כשניסה לחפש אפרוחים על העץ? אהם... גם זה לא בדיוק

שתי המילים אפרוחים וגוזלים מקורן במקרא. אבל במקרא, שתי המילים הללו משמשות לחילופין באותה המשמעות, ולא היתה קיימת ביניהן ההבחנה של ימינו:

• המילה אפרוחים מופיעה למשל בפרשה שנקראת "שילוח הקן" (דברים כב): כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים. מהפסוק ברור שהכוונה במילה "אפרוחים" היא בעצם לגוזלים של ימינו – הרי על אפרוחים לא צריך לרבוץ אלא רק על גוזלים.
• כך גם בספר איוב: אִם-עַל-פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ .. וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ (לט, כז-ל). מכאן שגם צאצאי ה◄נשר נקראים אפרוחים.
  
• לעומת זאת, בספר דברים, צאצאי הנשר נקראים דווקא גוזלים: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף (לב יא)

כלומר, במקרא לא הייתה קיימת ההבחנה הקיימת היום בין אפרוחים לגוזלים, והיא גם לא היתה קיימת בזמן שנכתבו שני שירי הילדים. ההבחנה שאנו מכירים היום נעשתה רק בשנים האחרונות, ולכן גם ביאליק וגם יונתן הקטן לא "טעו" – משמעות המילים היא שהשתנתה מאז שנכתבו השירים.