השפה העברית - סמיכות תיאורית

סוג נוסף של סמיכות הוא זה שבו הנסמך משמש כמעין "תואר" של הסומך. בסמיכות מסוג זה, הנסמך הוא תכונה (אורך, רוחב, יופי וכד') והסומך הוא שם עצם שמצורף לו התואר המתאים לתכונה (ארוך, רחב, יפה). בסמיכות כזאת, הצירוף כולו משמש כשם עצם, כמו הסומך.

למשל:

טוּב לב - צירוף סמיכות שפירושו "לב טוֹב", רוחב לב - "לב רחב"
לובן שיניים - "שיניים לבנות"
נקיון כפיים - "כפיים נקיות"
קלות דעת - "◄דעת קלה"

צירופי סמיכות מסוג זה נפוצים במיוחד יחד עם כינויי קניין חבורים: גסות רוחו, טוב ליבו, כובד משקלו, נקיון כפיו.

תכונה	נסמך	דוגמה
אורך	אורך	בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם (משלי כה טו); כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל כ)
גובה	גובה־	וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ (דבהי"ב לב כה) הֲלֹא-אֱלוֹהַּ, גֹּבַהּ שָׁמָיִם (איוב כב יב)
חכמה	חכמת-	מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב (שמות לה לה)
טוּב¹	טוּב־	טוב לבו; טוּב טעם; וּרְאֵה, בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם (תהילים קכח ה); וַאֲנִי עָבַרְתִּי, עַל-טוּב צַוָּארָהּ (הושע י יא)
טוהר	טוהר־	טוהר כוונותיו; טוהר לבו
יופי	יְפי־	יפי תוארה; יְפִי חָכְמָתֶךָ (יחזקאל כח ז)
כובד	כובד־	כובד משאו; כובד משקלו; בכובד ראש
נקיון	נקיון־	וּבְנִקְיֹן כַּפַּי (בראשית כ ה)
צרוּת	צרות־	צרות אופקים
קוצר	קוצר־	קוצר ידו, קוצר רוחו
רוחב	רוחב־	רוחב לבו
רוע	רוע־	אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת-זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ (שמואל א יז כח)
תום	תום־	בתום לב, בְּתָם-לְבָבִי (בראשית כ ה)

____________________________________
¹ המילה טוּב היא גם תכונה: כִּי מַה-טּוּבוֹ, וּמַה-יָּפְיוֹ (זכריה ט יז)