סמיכות כמות

"סמיכות כמות" היא סמיכות שבה הנסמך הוא "כַּמָּת" (רוב, מקצת, חצי וכו') והיא מתארת חלק משלם. סמיכות כמות שונה מסמיכות רגילה בכך שלרוב מתייחסים אליה על פי המין והמספר של הסומך (הקבוצה, השלם) ולא של הנסמך.

במקורות יש הבדל בהתייחסות לסמיכות כמות על פי סוג הסומך.

1. כאשר הסומך הוא שם ברבים, ההתייחסות היא כאל רבים:
   • חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים [..] הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת (נחמיה ד י)
   • "נשתברו רוב צלעותיו" (תוספתא בכורות ד ד)
   • "הוקפלו רוב המקצועות" (נדרים סב א)
   
   
2. כאשר הסומך הוא זמן, ההתייחסות היא כמו אל יחידת הזמן:
   • עברה רבע שעה; בחצי השנה האחרונה.
   
   
3. כאשר הסומך הוא חלק של גוף, ההתייחסות המקובלת היא כמו אל הגוף עצמו:
   • חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת, תִּסְרַח (שמות כו יב)
   • חצי הכוס המלאה
   אבל ניתן גם להתייחס אל ה"כַּמָּת" (המילה המציינת את חלקיות הגוף):
   • "ניקבה הקיבה, ניקבה המרה [..] או שנקרע רוב החיצונה" (משנה, חולין ג א)
   • "סנדל [..] שניטל כל הכף שלו טהור [..] שניטל רוב הכף שלו טמא" (שבת קיב א)
   
   
4. גם כאשר הסומך הוא שם עצם קיבוצי, ההתייחסות היא אל הסומך. ניתן להתייחס אליו כאל יחיד או כאל רבים, בדומה להתייחסות אל השם הקיבוצי [◄]: לרוב ההתייחסות תהיה כאל יחיד, אבל יש במקורות גם דוגמאות להתייחסות ברבים:
   • "אם רוב העיר משיאין לכהונה, הרי זו תינשא לכהונה" (משנה, כתובות א ו)
   • "מיעוט קהל שחטאו חייבין ... רוב קהל שחטאו יהו פטורין" (הוריות ב ב)
   • "גזירה ש[...]לא קיבלו רוב הציבור עליהן אינה גזירה" (ירושלמי, שבת א ד)