השפה העברית
סוגי הסמיכות
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2014
שאלה של סגנון
שאלה של סגנון
לדף הקודם | לדף הבא
צורות הסמיכות בלשון המקרא:
  • סמיכות של שני שמות עצם: בְּנוֹת כְּנָעַן; עֶדְרֵי-צֹאן; פִּי הַבְּאֵר; מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים
    • שם כללי ושם פרטי: הַר-חֶרְמוֹן, הַר-עֶפְרוֹן, מִדְבַּר-זִיף, נְהַר-כְּבָר, נְהַר-פְּרָת
    • שם ביחיד ושם ברבים: הֲבֵל הֲבָלִים, עֶבֶד עֲבָדִים, בַּעֲדִי עֲדָיִים, שִׁיר הַשִּׁירִים, שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם
  • תואר ושם: יְפַת-תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה; קְרוּעֵי בְגָדִים; קִצְרֵי-יָד, רַע מַעֲלָלִים
  • סמיכות תיאורית[]: סמיכות שבה הנסמך הוא תכונה (טוּב צַוָּארָהּ; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי וכו')
  • סמיכות כמות[]: סמיכות שבה הנסמך הוא כַּמָּת (רוב, מקצת, חצי וכו')
  • סמיכות יחס: סמיכות שבה הסומך מתחבר אל הנסמך במילת יחס:
    • שני שמות: כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר
    • בינוני ושם: הוֹלֵךְ עַל-גָּחוֹן, הוֹלֵךְ עַל-אַרְבַּע; יוֹרְדֵי אֶל-אַבְנֵי-בוֹר; מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף
  • שם ופועל ("סמיכות מושרשת"): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים; קִרְיַת חָנָה דָוִד; שְׁנוֹת, רָאִינוּ רָעָה; שְׂפַת לֹא-יָדַעְתִּי; תְּחִלַּת דִּבֶּר-ה'

בלשון חז"ל:
  • סמיכות רגילה (דבוקה): פירות האילן, בית אב, סימני טהרה
  • סמיכות מפורקת: תבשיל של עדשים, גל של אבנים, דבר של טומאה, רצפה של אבנים, חמור של ריחיים של יד
  • סמיכות כפולה: לבו של רקיע, זרעו של אברהם, מיתתו של משה, בניה של רחל, נשמתו של אדם, עדתו של קורח, שבטו של יהודה, מגדלו של דוד
  • צרופי בינוני (בינוני+שם): יוצא דופן, יושב ראש, עורך דין
  • סמיכות ארמית: (ב◄ארמית ד- פירושה "של"). ענייני דיומא, כשלג דאשתקד, גרסא דינקותא, עפרא דארעא, סדנא דארעא חד הוא

בתקופת ההשכלה חידשו מילים רבות על ידי צירופי סמיכות. בתקופת אליעזר בן יהודה ואחריו הפכו אותם למילה אחת. הנה כמה דוגמאות:
מורה שעות ← שעון, בתי ידיים ← כפפות, בתי עיניים ← משקפיים, בית ספרים ← ספרייה, ציור אור ← תצלום, רכב ברזל ← רכבת, ספר מילים ← מילון, תעודת מסע ← דרכון, ◄גמל נמר ← ג'יראפה.



כל הזכויות שמורות © אתר השפה העברית / רוני הפנר 2004–2014