המילון

אישפז – בפרסית, אשפז פירושו אורח. המילה הגיעה לעברית דרך הארמית ('אושפיזין' – אורחים), והמילה חדרה גם ליוונית (hospis) וללטינית ומהן ללשונות המערב (hostpital, hostel ו-hotel).
אשכרה – בשפת הדיבור: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
אשמדאי – מלך השדים. בפרסית: אזמידאן - שטן (מילולית: aesma-רוח, שד; daeva-כעס).
אתרוג – בפרסית: turung – ירקרק־צהבהב (במקור מטאמילית).
בוסתן – גן, לרוב גן של עצי פרי. במקור: גן סגור הנמצא בחצר של בית ובו פרחים ועשבים נותני ריח. במקור: מקום הריח (bo-ריח נעים, stan-מקום של..).
בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
בלגן – מפרסית: bala-khana – עליית גג (מילולית: חדר גבוה). המילה הגיעה לעברית דרך הטורקית והרוסית.
גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר)
גנזים – בפרסית, משרד האוצר (גנזך – בית אוצר). בלשון חז"ל, המילה קיבלה משמעות של הטמנה.
דוכן – מקום גבוה.
דת – חוק, משפט, פקודת המלך.
המן – במקור, hama manah משמעו אותה ◄הדעת/הדעה, כלומר בעל אותה הדעה כשל המלך. אביו של המן נקרא המדתא או hama data, כלומר אותו החוק (כמו של המלך).
הנדסה – גיאומטריה (בפרסית: handasa). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.
ורד - ◄הפרח המוכר לנו (בפרסית: varda). המילה הגיעה לעברית כנראה דרך הארמית (ורדא).
ושתי – הנחשקת (vaš לחשוק; ti צורת הבינוני הפעול - הווה).
חאקי – צבע הסוואה צבאי. מפרסית: khāk - אבק. .
טאלק – מפרסית: talk (דרך הערבית).
לילך – מפרסית: nilak – צבע בגוון כחול.
לימון – בפרסית, שם גנרי לכל פרי הדר.
סוכר – בפרסית: shakar (במקור מסנסקריט).
סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
פוזמק – גרב.
פור – גורל (מפרסית: puru – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות). מכאן גם שם החג 'פורים'. היום משתמשים במילה במשמעות של החלטה גורלית: "הפור עוד לא נפל".
פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (pae-רגל; jamah-בגד).
פיסטוק – האגוז המוכר. בפרסית: pistah.
פרדס – בפרסית: מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi - להקיף; daêza - חומה). המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות של מטע עצי פרי – למשל בשיר השירים (ד יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, ובעברית של ימינו המשמעות צומצמה למטע עצי הדר. המילה פרדס הגיעה גם לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות במשמעות של גן עדן (paradise).
פרוור (גם: פַּרְבָּר) – שכונה בקצה העיר. במקור: פַּרְוַאר - ביתן.
פתגם – פקודה, גזירה, פסק דין. בפרסית: פַּטִי-גַמַא.
קיוסק – בפרסית, kushk הוא ארמון או אכסדרה (מרפסת עמודים או כניסה מקורה בחזית בנין חשוב). המילה חדרה לשפות האירופיות דרך הטורקית.
שח-מט – בפרסית, שח (shah) משמעו מלך (קיצור של kshayathiya – מלך בפרסית עתיקה). מט – מת, חסר אונים.

עוד על השפה הפרסית.