הפרסית אינה שפה שמית, כי אם שפה הודו־אירופית. משפחת השפות ההודו־אירופיות כשמה כן היא: תחילתה
בסנסקריט ההודית ואחריתה בשפות אירופה (יוונית, לטינית, וכן השפות המודרניות: אנגלית, גרמנית, צרפתית,
איטלקית, ספרדית, רוסית ועוד).
הפרסים היו בעלי דת ייחודית – הדת האמגושית (זורואסטריזם בלעז),
והקימו אימפריה מפוארת. הם איבדו את עצמאותם בכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה. עם הכיבוש
התחילה התאסלמות הדרגתית של הפרסים ואימוץ של אלמנטים מהתרבות הערבית – בין היתר הכתב הערבי. הפרסית של
ימינו נכתבת באותיות ערביות (יש כמה אותיות מיוחדות לכתיבת עיצורים שאינם קיימים בערבית) ומשופעת במילים
וביטויים שאולים מערבית. עם זאת, התחביר והמורפולוגיה של השפה הם הודו־אירופיים לחלוטין, וגם אוצר המילים
הבסיסי (מספרים, שמות בני המשפחה וכיוצא באלה) מזכיר מאוד מילים מקבילות מלשונות אירופיות.
המילון
אישפז – בפרסית, אשפז פירושו אורח. המילה הגיעה לעברית דרך הארמית ('אושפיזין' – אורחים),
והמילה חדרה גם ליוונית (hospis) וללטינית ומהן ללשונות המערב (hostpital, hostel ו-hotel).
אשכרה – בשפת הדיבור: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
אשמדאי – מלך השדים. בפרסית: אזמידאן - שטן (מילולית: aesma-רוח, שד; daeva-כעס).
אתרוג – בפרסית: turung – ירקרק־צהבהב (במקור מטאמילית).
בוסתן – גן, לרוב גן של עצי פרי. במקור: גן סגור הנמצא בחצר של בית ובו פרחים ועשבים נותני ריח.
במקור: מקום הריח (bo-ריח נעים, stan-מקום של..).
בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
בלגן – מפרסית: bala-khana – עליית גג (מילולית: חדר גבוה). המילה הגיעה לעברית דרך הטורקית והרוסית.
גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר)
גנזים – בפרסית, משרד האוצר (גנזך – בית אוצר). בלשון חז"ל, המילה קיבלה משמעות של הטמנה.
דוכן – מקום גבוה.
דת – חוק, משפט, פקודת המלך.
המן – במקור, hama manah משמעו אותה
◄הדעת/הדעה,
כלומר בעל אותה הדעה כשל המלך. אביו של המן נקרא המדתא או hama data, כלומר אותו החוק (כמו של המלך).
הנדסה – גיאומטריה (בפרסית: handasa). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.
ורד
-
◄הפרח
המוכר לנו (בפרסית: varda). המילה הגיעה לעברית כנראה דרך הארמית (ורדא).
ושתי – הנחשקת (vaš לחשוק; ti צורת הבינוני הפעול - הווה).
חאקי – צבע הסוואה צבאי. מפרסית: khāk - אבק.

.
טאלק – מפרסית: talk (דרך הערבית).
לילך – מפרסית: nilak – צבע בגוון כחול.
לימון – בפרסית, שם גנרי לכל פרי הדר.
סוכר – בפרסית: shakar (במקור מסנסקריט).
סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
פוזמק – גרב.
פור – גורל (מפרסית: puru – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות). מכאן גם שם החג
'פורים'. היום משתמשים במילה במשמעות של החלטה גורלית: "הפור עוד לא נפל".
פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (pae-רגל; jamah-בגד).
פיסטוק – האגוז המוכר. בפרסית: pistah.
פרדס – בפרסית: מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi - להקיף; daêza - חומה).
המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות של מטע עצי פרי – למשל בשיר השירים (ד יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, ובעברית
של ימינו המשמעות צומצמה למטע עצי הדר.
המילה פרדס הגיעה גם לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות במשמעות של גן עדן (paradise).
פרוור (גם:
פַּרְבָּר) – שכונה בקצה העיר. במקור: פַּרְוַאר - ביתן.
פתגם – פקודה, גזירה, פסק דין. בפרסית: פַּטִי-גַמַא.
קיוסק – בפרסית, kushk הוא ארמון או אכסדרה (מרפסת עמודים או כניסה מקורה בחזית בנין חשוב).
המילה חדרה לשפות האירופיות דרך הטורקית.
שח-מט – בפרסית, שח (shah) משמעו מלך (קיצור של kshayathiya – מלך בפרסית עתיקה). מט – מת, חסר אונים.
עוד על
השפה הפרסית.