שימו לב לשגיאה נפוצה: יש לומר
אצלם (ולא "אצלהם").
הצורה הזאת קיימת עוד מימי המקרא:
- בְלֶכֶת הַחַיּוֹת, יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם (יחזקאל א יט)
- הַיְּהוּדִים, הַיֹּשְׁבִים אֶצְלָם (נחמיה ד ו)
מדוע הסיומת היא במ"ם בלבד ולא ב"-הם"
בעברית יש שתי סיומות אפשריות לכינוי קניין לנסתרים (שלהם): -ם או -הם. הכלל הוא שמילים הנוטות על דרך
היחיד מקבלות בדרך כלל את הסיומת 'ם' ומילים הנוטות על דרך הרבים מקבלות בדרך כלל את הסיומת 'הם'.
- על דרך היחיד: אצלם, בגללם, בעדם, בשבילם, בתוכם, דרכם, לידם, למענם, לצדם
- על דרך הרבים: אליהם, ◄ביניהם, בלעדיהם, לגביהם, לפניהם,
מאחוריהם, עליהם
המילה "אצל" נוטה על דרך היחיד, ולכן כינוי הקניין שלה הוא "-ם" ולא "-הם".
אפשר לבדוק אם הנטייה של מילת יחס היא על דרך היחיד או הרבים על פי הסיומת שלה בגוף מדבר: כשהסיומת היא בפתח
ואחריו יו"ד זאת נטייה על דרך הרבים (אליי, בלעדיי, לפניי, עליי וכו').
לכלל הזה יש מספר יוצאים מן הכלל דווקא בנטיית הנסתרים, והם כנראה הגורמים לבלבול במילה "אצלם".
למשל, המילה "של" נוטה על דרך היחיד, אבל בתוספת כינוי אומרים "שלהם". כך גם במילים בהם (קיימת גם הצורה בם), להם
ועמהם (לצד עמם).
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008