לשתי המילים אֵינוֹ ואֵינֶנּוּ אותה המשמעות, כצורת שלילה של גוף שלישי: הוא אינוֹ יודע ≡ הוא איננוּ יודע.

המילים נוצרו ב◄רבדים היסטוריים שונים של השפה:

• איננוּ - מקורה ב◄לשון המקרא: כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא (קוהלת א ז)
• אינוֹ - מקורה ב◄לשון חכמים: "חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה" (משנה, אבות ה ו)

באותו האופן, גם הצמדים איני≡אינני ואינה≡איננה מייצגים מילים שקולות שמקורם בתקופות שונות:

• אינני, איננה – בלשון המקרא
• איני, אינה – בלשון חכמים

למילה איננו יש שני מאפיינים ייחודיים:

• המילה מציינת גם העדרות. למשל, אפשר לומר "איננו" כשמישהו לא נמצא (אבל לא "אינו")
• איננו משמשת כצורת שלילה גם לגוף ראשון רבים ("אנחנו איננוּ יודעים")