אילת

ג'יבוטים (גם: צ'יבוטים) – כך קרוים באילת הכפכפים המוכרים בשאר הארץ בשם נעלי אילת או כפכפי אצבע.
סטחה (stexa) – השתטחות; נפילה מביכה במיוחד: "לדפוק סטחה" (כנראה מערבית, מהשורש שט"ח).

אשדוד

יענתו – כאילו, לכאורה. "אתה בא להגיד לי שאתה חף מפשע.. יענתו"
חש את עצמו – "חושב את עצמו"; יהיר, מתנשא
"כל אחד חש את עצמו אלוהים", "מה אתה חש את עצמך?".
גם בכתיב מקוצר: "חש ת’צמו לקוח קבוע"
פיחו – "ילד כאפות", "חננה"; אחד שלא יודע לעמוד על שלו (אולי מספרדית: pijo - ילד עשיר ומפונק)

אשקלון

זאראד – סיבוב דאווין ברכב
סומבלולו – צמר גפן מתוק
פרידמנים – אשכנזים

באר שבע

אָלְמוּשׁ (במלעיל) – רכרוכי; חלש, מסכן, בורח ממכות
באשל – לא מצחיק. מייבש. ממרוקאית: תפל
בונקריסט – קמצן. בונקריסטיוּת – קמצנות
בלנקו – בטוח, מוחלט. "אין, אני בלנקו מביא מחר 15 בלוטו"
בתחוֹלים (במלעיל) – בית-חולים. בבאר שבע הכל קרוב ל"בתחולים" (המרכז הרפואי סורוקה)
בוחטה (בה) – אנ-דנ-דינו מתקדם
דְּבַּע/תְּבַּע (הע' מודגשת חזק) – טיפש, סתום: "דבע גמור". במרוקאית: שד (במקור מערבית: צבוע)
ממרח (במלעיל) – ממרח שוקולד. לרוב, הממרח הידוע מתוצרת "השחר העולה"
נַגְ'ס – כמו נִיגְ'ס
שְׁלָפְשְׁלָף – משחק שבו צריך לענות למילה שלפלף בשמך ולשמך בשלפלף ומי שטועה מקבל צ'פחה
תַּעְבָּן – עייף. במקור מערבית

וכמה צורות ביטוי ייחודיות:

• על רצפה מלוכלכת אומרים שהיא מסריחה
• את הכדורים (התרופות) שותים, לא "לוקחים"
• בבאר שבע מוזגים גם מזון מוצק ("שאמזוג לך תפוחי-אדמה לצלחת?")

גוש-דן

אוריה – כמו קולולו ("אוריה בגוגואים")
מאוס - בן־אדם דוחה שנמאס ממנו לגמרי
מונית - מונית ספיישל
מכה - מכשול או קושי בלתי צפוי הגורם לנסיגה מורלית. בהשאלה: כינוי לבן־אדם מאוס (ע"ע)
צ'יפצ'קה - חובט שטיחים
רוקח – צמר פלדה
שוש - ליקריץ
שפיצים - חישורי האופניים
שָׁה שָׁה - כשזורקים סוכריות / אג'ואים או כל דבר אחר באויר וכולם אוספים לעצמם
תירסה - פופקורן (פצפוצי תירס)

הרצליה

גרזן - שם תואר למשהו חזק או אגרסיבי: "בונא חם גרזנים".

חיפה והצפון

אבן שׁוֹק - שם מקוצר למשחק "אבן נייר ומספריים" (מזכיר את הכינוי "אבן ג'וק" ב◄ירושלים)
בַּחַן - מה שקרוי בלשון העם בוחן (למשל: בחן-פתע)
ביצייה - ביצה עין
בלורות - גולות (ג'ולות). יש כמה סוגים: יפות (במלעיל) אמריקאיות ופַּצוּצוֹת
(בערבית מדוברת: בלורה - גביש זכוכית)
גלבה (gleba) – התרסקות, נפילה מביכה במיוחד: "דפקתי גלבה על התחת מזל שלא היו אנשים בסביבה". כנראה מערבית מהשורש קל"ב (התהפך, בהגייה בדווית)
וַּארְדָּה! - בָּארוּד! (אזהרה לפני פיצוץ סלעים כשחופרים יסודות לבית)
סְטֶקַנַפְּ - משחק ילדים (שיבוש של המילים "stick 'em up"‏ - "הרם ידיים", מתוך סדרות משטרה טלוויזיוניות)
סיח/סיחים - חישורי האופניים
עשר בְּאַלְבָּה עשרים - משחק בבלורות (ע"ע), שבו יוצרים בעקב הנעל גומה קטנה (ג'ורה), וכל עוד הבלורה בג'ורה, מקבלים נקודות. המילה באלבה פירושה: בתוכה, בליבה (מהמילה קָלְבְּ-לב, ◄בערבית הארץ ישראלית)
קנדול - הגומי המוכר גם בשם קנדום (קונדום)
ועוד צרוף מילים שאולי כבר לא מוכר היום לכל החיפאים:
ינעל אביך בזוג נעלי צוריאנו הישנות - נעלי צוריאנו היתה חנות נעליים ידועה בחיפה. ינעל אינו קשור לנעליים אלא פירושו יקולל בערבית (לען - בשיכול אותיות)

טבריה

גידיאלה – סוכריה על מקל
זינך – נודניק (נודניקית) נבלה ממדרגה ראשונה
ואלא (wele) – הגרסה הטבריינית ל"ואללה" הישראלי
סבטוחה [◄מרוסית] – בלגאן: "תהיה לך סבטוחה בבטן"
עמבר – סוכריה על מקל, עשויה בדרך כלל מסוכר מטוגן "עד שיוצא ממנו העמבר שלו"

• כשטברייני מבקש מגב' לחתום זה תמיד "תחת-מי"

רחובות

אנפילאות – נעלי בית
דו-פִּיָּה - צינור
לגובב - לאסוף מהרצפה את מי השטיפה בעזרת מגב
להוזיז – להזיז
פוקרֵס - גופיה לבנה ארוכת שרוולים