|
בלשון המקרא ובלשון חז"ל היו נהוגות צורות שם פועל שונות.
למשל, בשם הפועל של הפועל נהנה (מהשורש הנ"י בבניין נפעל), שם הפועל המקראי הוא לְהֵהָנוֹת כמו
לְהֵעָשׂוֹת או להיהרס, ושם הפועל בלשון חז"ל הוא לֵהָנוֹת, כמו לֵעָשׂוֹת או לֵהָרֵג. בצורה החז"לית נשמטה הה"א
הראשונה, כחלק משינויי הגייה שחלו בלשון חז"ל לעומת השפה המקראית.
היום עומדות לרשותנו שתי הצורות וביכולתנו לבחור איזו מהן אנו מעדיפים.
מאחר שהצורה המקראית קשה יותר להגייה, התקבלה היום הצורה החז"לית לֵהָנוֹת,
ובכתיב חסר הניקוד - ליהנות.
הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|