השפה העברית - דבש (דבש ניגר)
השפה העברית

דבש (דבש ניגר)

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
למה התכוון המשורר?
למה התכוון המשורר?
לדף הקודם | לדף הבא

מילים ולחן: ינון נאמן

שיר הדבש נכתב ע"י ינון נאמן, שעבד בצעירותו במכוורת של קבוצת משמר-השרון.

דְּבַש נִגָּר
כְּמֵי נָהָר
הָלוּם נִשְׁאָר
עוֹבֵר תָּמִים;
תּוֹכוֹ יִסְעַר
יִפְעַם נִמְהָר
כְּרֶטֶט גַּל
בְּתוֹךְ יַמִּים.

יֵז הַדְּבַשׁ,
חוֹמֵר נִגְרָשׁ
מִיַּעֲרָה
לָאַגָּנִים;
מֶתֶק חָשׁ,
שֶׁל יוֹם חָדָשׁ
כָּל הַלּוֹקֵק
בַּעֲדָנִים.

נִגָּר – נשפך
יִפְעַם – יהלום, ידפוק. כמו פעימות הלב
יֵז – יותז (מהשורש נז"ה)
  • וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל-הַקִּיר (מלכים ב ט לג); וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ח יא)
חוֹמֵר (במלרע) – רועש ונרגש
  • יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו; יִרְעֲשׁוּ הָרִים (תהילים מו ד),
  • כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי--נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי (איכה ב יא)
נגרש – מגורש: "נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ" (יונה ב ה),
וגם רוגש: "וְהָרְשָׁעִים, כַּיָּם נִגְרָשׁ: כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט" (ישעיהו נז כ).
ויש כאן גם משחק צלילים: נגרש מצלצל גם כמו נקרש
יַּעֲרָה – יערת הדבש (חלת הדבש) היא המבנה העשוי בצורת משושים שבתוכו נמצא הדבש
אֲגָנִים – הכלים שבהם נשמר הדבש
עדנים – ריבוי של עדן - נועם, עונג

עוד על ינון נאמן ועל יצירתו.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016