השפה העברית

אני וסימון ומואיז הקטן

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
למה התכוון המשורר?
למה התכוון המשורר?
לדף הקודם | לדף הבא


מילים: יוסי בנאי

...ובגן השעשועים על נדנדות
נשבענו אמונים לכל הילדות,
שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות
המלחמות היו אז לא אמיתיות.

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון וּמואיז הקטן...

סְמֶל
שמו של משחק ילדים שהיה נהוג פעם בירושלים וגרסאות שלו מוכרות מחוץ לירושלים בשמות: אסומניה־אבודניה, חמור חדש, חמור קצר או סוס קצר.
כללי המשחק: מסמנים קו, וילד אחד (ה"חמור") עומד מאחוריו, כשגוו כפוף וברכיו ישרות, וראשו כפוף כלפי מטה. שאר הילדים רצים בתורם, ומדלגים מעליו, כשהם נשענים בידיהם על גבו וצועקים אגב קפיצה : סְמֶל!
אחרי שכולם קופצים בהצלחה, הילד המתכופף מתרחק מהקו צעד קטן, ושוב עומד מכופף, וכך הלאה במרחקים גדלים והולכים, עד שמישהו נכשל בקפיצה ומתמנה מיד להיות המתכופף.

סוס ארוך
משחק של שתי קבוצות.
כללי המשחק: שחקני הקבוצה הראשונה נעמדים כפופים בשורה בזה אחר זה, כשכל ילד תוחב את ראשו בין רגלי העומד לפניו. שחקני הקבוצה השניה רצים וקופצים על גב חברי הקבוצה הראשונה. המטרה היא לקפוץ על גב הילדים כך שמבנה הקבוצה יתפרק. לאחר שכל הקבוצה קופצת, סופרים עד עשר ואם המבנה מתפרק - הקבוצה הקופצת ניצחה. התחכום במשחק הוא לזהות את ה"חוליות החלשות" במבנה הסוס הארוך ולגרום לכך שמרבית חברי הקבוצה הקופצת יהיו על גב החלשים.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022