השפה העברית

מח או מוח העצם

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא


את הצירוף "מֵחַ העצם" (או "מוח העצם") אנו שומעים בדרך כלל רק בהקשר של מחלה של מערכת החיסון או כשמנסים להציל חיים של אדם חולה באמצעות תרומה שלו מאדם בריא. די מפתיע לגלות שעד היום אף אחת משתי הצורות האלה לא התקבלה באופן רשמי. על פי האקדמיה ללשון, המונח היחיד הנכון הוא בכלל "לשד העצמות".

את "מוח העצמות" במשמעות של לשד העצמות אנחנו מכירים מהתנ"ך, מהפסוק וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה (איוב כא כד). לכאורה, הבחירה במונח "מוח עצמות" מתבקשת גם בלשון ימינו. ובכל זאת, אם נבדוק למה בדיוק התכוון הסופר המקראי, נגלה שהמונח הקדום הוא קצת בעייתי. מבחינה ביולוגית, החומר הנמצא בתוך העצמות אינו חומר אחד, אלא יש כמה סוגים אפשריים של תאים: ברוב העצמות יש תאים צהובים שהם תאי שומן; בעצמות שטוחות מסויימות יש תאים אדומים, שהם תאי גזע שתפקידם לייצר את תאי הדם (בעיקר תאי הדם האדומים), והרכב לשד העצמות יכול גם להשתנות עם הגיל והמצב הרפואי.

האם הקדמונים הבחינו בין שני סוגי התאים הללו ובינם לבין המוח הנמצא בגולגולת? לא מבחינה לשונית. בשפות השמיות השונות, המונח "מוח" משמש לכל המובנים: גם למוח האנושי וגם ללשד העצמות; גם לתאי גזע וגם לתאי שומן.

כדי להוסיף על הבלבול, נציין שבעברית המקראית יש גם למילה מֵח משמעות דומה. מֵחַ בצירה פירושו שָׁמֵן או בהמה שמנה, כמו בפסוק: עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה-לָּךְ, עִם-קְטֹרֶת אֵילִים (תהילים סו טו). האותיות מ-ח מתקשרות לשומן גם בצורות נוספות. למשל: וְעָשָׂה .. מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים, מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים: שְׁמָנִים מְמֻחָיִם, שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים (ישעיהו כה ו). שמנים ממוחיים - מלאים במוח עצמות. ואולי גם הפועל נימוח (במשמעות נמס, התרכך) קשור אל אותיות השורש האלה.

מכאן, שהקדמונים לא הבחינו בין הרקמה השומנית של העצמות לבין רקמת תאי הגזע, ובין שתיהן לבין רקמת המוח שבגולגולת. מבחינתם, "מוח" תיאר כל סוג של רקמה רכה הכלואה בתוך עצם, בין אם היא מורכבת מתאי שומן, מתאי גזע או מתאים אחרים.

נדמה לי שלאור השימוש הרווח במונח "מוח (מח) העצם" יש מקום שהאקדמיה תבחר אחד מן המונחים הללו ולא תסתפק ב"לשד העצמות". אז עד להחלטת האקדמיה ללשון בעניין זה, אם תהיה, הנה סיכום השימוש במונחים הללו היום:
  • המונח "מח עצמות" היה פעם בשימוש והיום כבר פחות מקובל, אבל הוא עדיין בשימוש בקרב הציבור. המונח מופיע גם במילונים שונים כגון מילון רב-מילים. מבחינה מהותית הוא אינו מדויק משום שפירושו של מֵחַ במקרא הוא כנראה כבש או בהמה מפוטמת.
  • המונח "מוח עצמות" הוא המונח השימושי היום ברפואה ובאמצעי התקשורת, וכן במילונים כגון מילון אבן-שושן. גם מונח זה אינו מדויק משום שיש הבדל בין תאי המוח הנמצאים בגולגולת לבין התאים הנמצאים בעצמות.
  • האקדמיה מכירה רק במונח "לשד העצמות", אבל מונח זה לא התקבל בציבור.

שימו לב עדכון (נובמבר 2010): האקדמיה ללשון החליטה לקבל את המונח "מֵחַ עצם" (לצד "לשד העצמות").



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022