השפה העברית - להדק ולדקק

להדק (to press) – לכווץ משהו או להצמיד אותו לעצם אחר על ידי הפעלת לחץ. למשל, להדק את השיער, המהדק מחזיק את הניירות מהודקים זה לזה.

לדקק (to thin) – לעשות משהו לדק. למשל "לדקק את הגבות" אצל הקוסמטיקאית. במקורות מופיע למשל: "לוקחים עור... ומדקקים אותו" (אוצר הגאונים, שבת עט)

הפועל להדק משמש במקורות גם במשמעות של כתישה ושחיקה:

וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת, שִׁבַּר וְהֵדַק, וַיִּזְרֹק עַל-פְּנֵי הַקְּבָרִים, הַזֹּבְחִים לָהֶם (דבה"י ב, לד ד)
וַיֹּצֵא אֶת-הָאֲשֵׁרָה .. וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ .. וַיָּדֶק לְעָפָר; וַיַּשְׁלֵךְ, אֶת-עֲפָרָהּ (מלכים ב כג ו)
בשעת השחיקה והטחינה של הקטורת היו אומרים: הדַק היטב היטב הדַק.