השפה העברית

נהג

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019
שאלה של הגייה
שאלה של הגייה
לדף הקודם | לדף הבא
כך החליטה האקדמיה ללשון (בשנת 1999):
בשמות במשקל פַּעָל שע' הפועל שלהם הח"ע - תבוא פ' הפועל בתנועת a (לפני ה"א וחי"ת בפתח; לפני עי"ן בקמץ) בכל הנטייה.
למשל: נַהָג, נַהַג-, נַהָגִים, נַהָגֵי-; פַּחָח, פַּחַח-, פַּחָחִים; שָׁעָן, שָׁעַן-, שָׁעָנִים, שָׁעָנֵי-.

מילים שצורת היסוד שלהן או צורתן הנוטה מתועדת במקרא בסגול (לפני הח"ע האמורים להיות דגושים) - יתקיים בהן הניקוד שבמקרא, כגון אָח אֶחָיו; אֶחָד אַחַד-; גַּחֶלֶת גֶּחָלִים גַּחֲלֵי-; בֶּהָרוֹת.

זוהי החלטה חדשה יחסית – בעבר היה נהוג להגות את המילה נֶהָג בסגול, וכך גם שמות אחרים במשקל בעלי המלאכה שאות השורש השנייה בהם היא גרונית: זֶהָב, טֶחָן, שֶׁעָן ועוד. במקרא: פֶּחָם.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2019