חרדים

ראשי תיבות של חרדים

אא"ז – אדוני אבי זקני
אא"מ – אדוני אבי מורי
אאמו"ר – אדוני אבי מורי ורבי
אאמע"ר – אין אדם משים עצמו רשע
אאע"ה – אברהם אבינו עליו השלום
אב"ד – אב בית דין (הדיין הראשי בבית הדין, לפעמים הכוונה לרב העיר)
אבד"ק – אב בית דין קהילת ...
אדמו"ר – אדוננו מורינו ורבינו (כינוי של כבוד בקרב החסידים לצדיק מנהיג העדה)
אחב"י – אחינו בני ישראל
אחדשה"ט – אחר דרישת שלומו הטוב (בפתח מכתב)
אחדש"ת – אחר דרישת שלום תורתו (כתיבה רבנית, מקובל למשל בשו"ת)
אי"ה – אם ירצה השם
אכי"ר – אמן כן יהי רצון
אכמ"ל – אין כאן המקום להאריך / אין כאן מה להאריך
אע"ה – אבינו עליו השלום

בד"צ – בית דין צדק
בכה"ג – בכהאי גוונא. באופן זה
בכ"ר – בן כבוד רב
במחכ"ת – במחילת כבוד תורתו (נוסח פניה מנומס לאדם כאשר יש כוונה לחלוק על דבריו)
בס"ד – בסיעתא דשמיא [◄מארמית: בעזרת השם]
בע"ה – בעזרת ה'
בשכמל"ו – ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

גמ"ח – גמילות חסדים (צורות שונות של עזרה חומרית ומוסרית לזולת)
ג"ע – גילוי עריות
גחש"א – גילוי חסד של אמת. סיוע בהכנת סידורי הלווית המת ללא ציפיה לגמול מצידו. גמילות חסד למת נקראת "גמילות חסד של אמת" (גחש"א), מפני שהעוסק בה אינו מצפה לגמול. זהו חלק משמן של חברות קדישא.

דפח"ח – "דִּבְרֵי פִי-חָכָם, חֵן" - נכתב אחרי איזכור "חידוש" מעניין במיוחד (על פי קוהלת י יב).

הגה"צ – הגאון הצדיק
הדה"נ – הדלקת הנרות
הושע"ר – הושענה רבה
הי"ד – השם ינקום דמו. נהרג עק"ה [=על קידוש השם]: בדור הקודם נהרג בשואה וכיום בפיגועים
הי"ו – ה' ישמרהו וינצרהו/ויחייהו (ה' יחייהו ויחזקהו)
הרה"ג – הרב הגאון
הרה"ק – הרב הקדוש
הקב"ה – הקדוש ברוך הוא
השי"ת – השם יתברך

ובלצ"ג – ובא לציון גואל (המשמעות: "ובכך תיפתר הבעיה")
וד"ל – ודי לחכימא (ברמיזא) [◄מארמית] – "והמבין יבין". קיצור שבא בסוף הסבר חלקי ומטרתו לומר למאזין שעליו להבין לבד את אשר הדובר מעדיף שלא לאמרו במפורש.
וז"ל – וזה לשונו (פתיחה של ציטוט).

זי"ע – זכותו יגן עלינו (שימו לב לשיבוש הלשוני)
זיע"א – זכותו יגן עלינו, אמן
זצ"ל – זכר צדיק לברכה
זצוקללה"ה – זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא

ח"ו – חס ושלום (חס וחלילה)
חו"ח – חס וחלילה
ח"ן – חכמת הנסתר

ט"ס – טעות סופר

יבדל"א – ייבדל לחיים ארוכים אמן
יבלטו"א – ייבדל לחיים טובים וארוכים אמן
יצ"ו – ישמרהו צורו ויחייהו (ישמרהו צורו וגואלו)
יר"ש – ירא שמים

כטו"ס – כל טוב סלה. נכתב בתחילת מכתב ובסופו
כ"ק – כבוד קדושת
כתי"ק – כתב יד קודשו

לה"ק – לשון הקודש (נאמרת "לשון הקוידש")
לפ"ק – לפרט קטן (ציון השנה העברית ללא האלפים – למשל – תשס"ד לעומת ה'תשס"ד)

מה"מ – מלך המשיח (כינוי בחב"ד לרבי מלובאביץ')
מלוב"ן – מלומד בניסים. בעיקר בשימוש במודעות אבל אצל עדות המזרח.
מנב"ת – מנשים באוהל תבורך
מעכ"ת – מעלת כבוד תורתו (נוסח פניה מנומס)
ממ"ה – מלך מלכי המלכים
מו"ר – מורנו ורבנו

נ"א – נוסח אחר
נבג"מ – נשמתו בגנזי מרומים
נלב"ע – נלקח לבית עולמו (נפטר)
נלע"ד – נראה לעניות דעתי
נ"י – נרו יאיר
נ"ע – נשמתו עדן

ס"א – סיטרא אחרא, ספרים אחרים
סת"ם – ספרים, תפילין, מזוזות

ע"ה – עליו השלום. כינוי לאדם שנפטר
עוה"ב – עולם הבא
עוה"ז – עולם הזה
עו"ע – עוברי עבירה
עיה"ק – עיר הקודש (שם לארבע ערים בארץ ישראל שהתקדשו במיוחד: ירושלים, חברון, צפת וטבריה).
עכו"ם – עובדי כוכבים ומזלות (כינוי לעובד אלילים. בשל הצנזורה השתמשו בכינוי זה גם לגוים בכלל)
עכ"ל – עד כאן לשונו (סיום של ציטוט)

פ"נ – פה נטמן (כיתוב על מצבה)
פ"ש – פרשת שבוע

ציס"ע – צדיק יסוד עולם (כינוי לצדיק היחיד בדורו בצדקותו)
צ"ל – צריך לומר

(ה)קב"ה – (ה)קדוש ברוך הוא
ק"ו – קל וחומר
קמ"ל – קא משמע לן (משמיע לנו)
ק"ק – קהילת קודש
ק"ש – קריאת שמע

ראב"ד – ראש אב בית דין
רבש"ע – ריבונו של עולם
רוה"ק – רוח הקודש
רח"ל (גם ר"ל) – רחמנא ליצלן (בארמית: ה' יצילנו). נאמר אחרי אזכור של תופעה שלילית: אסון, חטא וכדומה, כניסיון להתנער ממנה
ר"ל – רחמנא ליצלן, רצונו לומר
ר"מ – ריש מתיבתא (מארמית: ראש־ישיבה). בפועל יש הבחנה ברורה בין ראש־ישיבה לר"מ: ראש־ישיבה עומד בראשה של הישיבה כולה, ואילו ר"מ הוא מורה באחת הכיתות או השיעורים.
רמ"ח – בגימטריה: 248 (מספר האיברים באדם – על פי משנה מסכת אהלות). נהוג לומר שבגוף האדם יש רמ"ח איברים ועוד שס"ה גידים ביחד תרי"ג (כמספר המצוות).
רשכבה"ג – רבן של כל בני הגולה (כינוי לרב בעל סמכות הלכתית גבוהה), כיום למשל הרב עובדיה יוסף.


שד"ר – שלוחה דרבנן (או: שלוחא דרחמנא). שליח מארץ ישראל אל הגולה האוסף כסף ללומדי תורה עניים.
שה"י פה"י (שְׁהִ"י פְּהִ"י) – שבת היום, פסח היום. תירוץ להתחמק מבקשה לעשות משהו (על פי מגילה יג ב)
שו"ב – שוחט ובודק
שובבי"ם ת"ת – תקופה בשנה (בעונת החורף) שבה נקראות פרשיות השבוע הפותחות באותיות אלו
שו"ת – שאלות ותשובות (כינוי לספרות של תשובות לשאלות הדנות ביישום ההלכה בחיי היום יום, שהשיבו גדולי תורה לשואליהם).
שׂחנ"ש – שיחת נפש
שליט"א – שיחיה לאורך ימים טובים אמן (שליטא"ס = שליט"א, סלה)
שמבב"ז לב"ז – שבת מפגש בין בן זוג לבת זוג
ש"ס – ששה סדרי (משנה). לפעמים הכוונה בביטוי זה לתלמוד בלבד.
שס"ה – בגימטריה: 365. מספר לאוים בתורה כמניין ימות החמה. (גם מספר ה–"גידים" בגוף האדם)
ש"ע – שמונה עשרה (קטע בתפילה)
שעטנ"ז ג"ץ – האותיות המעוטרות בתגים בספרי סת"ם [◄]
שפ"ד – שפיכות דמים
ש"ץ – שליח ציבור
שר"י – שם רשעים ירקב. נאמר אחרי הזכרת מפורסמים משומדים, או סתם חילונים

ת"ו – תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן. ביטוי ברכה הנכתב לאחר הזכרת שמה של עיר כדוגמת ירושלים (על פי במדבר כא כז)
תובב"א – תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן במהרה בימינו אמן
תושלב"ע – תם ונשלם, שבח לבורא עולם (משפט סיום לספר שמשמעו הודיה לה' על סיום החיבור)
ת"ח – תלמיד חכם
תנצב"ה – תהה נשמתו צרורה בצרור החיים (נוסח מקובל על מצבות של נפטרים, המקור בשמואל א')
תרי"ג – בגימטריה: 613, כמספר המצוות בתורה.
תשב"ר – תינוקות של בית רבן. כינוי לילדים שמתחת לגיל מצוות.

• אוצר הנוטריקון לחכמי תימן