השפה העברית

נִרְאֶה לך?

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של הגייה
שאלה של הגייה
לדף הקודם | לדף הבא


איך נכון להגות את המילה המודגשת בשאלות הבאות (בכוונה אין ניקוד)
  • מה נראה לך שעשיתי עד עכשיו?
  • תראו איך אתה נראה!

נִדְמֶה לי שרוב דוברי העברית יטעו ויבחרו בהגייה בקמץ, כמו בצורת העבר.
כלומר במקום לומר נראֶה יאמרו "נירָה לך?!" .

אלא שכלל ההגייה הנכון במקרה זה הוא בסגול (נִרְאֶה) – כך מנוקדים פעלים בגזרת ל"י בהווה יחיד.
אפשר לזכור את זה בעזרת המילה כַּנִּרְאֶה שבה הניקוד בהווה משתמר בצורה הנכונה.

הצורה נִרְאֶה היא צורת ההווה של הפועל נראָה בבניין נפעל (מהשורש רא"ה): אתמול הוא נראָה, היום הוא נראֶה, מחר הוא ייראה. ברוב הפעלים בבניין נפעל, יש הבדל בניקוד בין זמן עבר לזמן הווה, אבל לא תמיד שומעים את ההבדל. למשל: נשמַע (בעבר) - נשמָע (בהווה), נסדַק (בעבר) - נסדָק (בהווה). בפועל "נראה" - גם ההגייה שונה בין העבר להווה.

הוכחות למי שלא מאמין :

  • מהתנ"ך: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו (בראשית יב ז)
  • הדמות הספרותית דני דין ("הרואה ואינו נראֶה")
  • הכינוי "חתרן בלתי נלאֶה", המילים "נדמֶה", "כנראֶה" ועוד.

והנה כמה השערות מדוע נפוצה הטעות הזאת:
  • דמיון לגזרת ל"א. הדמיון הקיים בין הגזרות בגוף נסתר בעבר ("קרא" לעומת "ראה") מטעה לחשוב שיש דמיון גם בצורת ההווה ("נִקְרָא" אבל "נראֶה").
  • דמיון להגייה מוטעית של המספר שמונֶה עשרה (כ"שמונָה עשרה").
  • דמיון בין צורת ההווה ביחיד לצורות עבר מסויימות של גזרת ל"י, למשל נראֵיתי (בצירה).




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022