אף שחדלה להיות שפה עממית המצויה בשימוש נרחב ויומיומי, העברית שימשה כשפה משותפת עבור יהודים בני ארצות שונות, למשל במכתבים עסקיים או בשאלות הלכתיות. לפי עדויות של כמה נוסעים היתה העברית בתקופות שונות גם שפה מדוברת בקרב הקהילה היהודית שחיה בארץ ישראל. העברית היתה גם שפה מדוברת אצל מיסיונרים, משכילים ואף מלכים שהתעניינו בה.
למרות שהעברית איבדה את מעמדה כשפת דיבור, היא שימרה את מעמדה החשוב בכתב. משוררים כתבו שירים בעברית, רבנים התכתבו בענייני דינים - בעברית, ופילוסופים כתבו את דעותיהם - בעברית. בתקופת הגלות הארוכה נכתבו בעברית אלפי ספרים בתחומים שונים: מדע, פילוסופיה, קודש, שירה, מחזות, רפואה, מתמטיקה ודקדוק.
הפיוט העברי שנכתב במאות ה-6-9 לספירה העשיר את השפה במובנים חדשים למילים ישנות ובחידוש מילים על פי רוחו של ◄הקליר. משוררי ספרד שפעלו בשנים 1250-900 המשיכו בהעשרת השפה: בתקופה זו נוספו לשפה כ-3000-2000 מילים חדשות בתחומי המדע, הפילוסופיה והדת. חלקן נוצרו בדרך של נתינת משמעויות חדשות לשורשים ישנים: למשל,המילה גדר, שקיבלה את המשמעות של הגדרה. מילים אחרות התבססו על מילים קיימות בעברית שנוצקו לתוך משקלים חדשים, כמו כמות (מהמילה כמה). מילים אחרות חדרו מלשונות זרות. בעיקר מ◄יוונית ומ◄ערבית, כמו למשל המילים אקלים או טבעי.
כשפירסם ועד הלשון העבריח את רשימת מונחי החשבון שלו ב-1912, כלל בה כמה וכמה חידושי מונחים מספרות ימי-הביניים, ובהם: אפס, חיבור, חיסור, מרכז, קוטר, קוטב, סך-הכול, שארית, כפל, מכפלה, חילוק, מעוקב, שברים פשוטים, פסיק, יחס, ערך משולש, ניכיון שטרות, חשבון, ממוצע ועוד.
בצרפת של ימי הביניים, חי בשנים 1105-1040 המשורר וגדול פרשני התורה רבי שלמה יצחקי - רש"י. רבים מחידושי הלשון שחידש רש"י חיים בפינו כיום: השאלה, התרסה, בדחן, הבלגה, יהדות, מאסר, מתעקש, פרידה, פרשן, קיצור, קלישות, רפרוף, שאיפה, שקידה, תגבורת, תכוף, תמוה, תמיכה ועוד.
|
מדריך לכותבי מכתבים בעברית. יצא לאור לראשונה בשנת 1552 בוונציה.
כתוב עברית ומתורגם בחלקו ללטינית (לחצו להגדלה). | |
| |
גם מספרות המחקר והקבלה שגורים בפינו כמה וכמה ביטויים כגון: להוציא לפועל, פשט צורה ולבש צורה, מושכל ראשון, מרה שחורה, יש מאין, יחידי סגולה, שיעור קומה, צמצום, בגילופין, קטנות מוחין, בבחינת, גלגול, דיבוק וכדומה
מסוף המאה השמונה-עשרה ואילך, עם עליית תנועת ה"השכלה", החלה העברית לקבל בהדרגה צביון של שפה מודרנית, ולשמש בכל תחומי החיים. תקופה זאת, שראשיתה בגולה וסופה בארץ ישראל, נקראת ◄תקופת התחיה של השפה העברית.
- שרה ליפקין, עברית בגלות ולשון ימי הביניים
- ראובן סיוון, התפתחותה של העברית המדעית והטכנית
אטימולוגיה | דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים