השפה העברית - לאין ערוך

שני צירופים אלה מקורם בשתי תקופות שונות של העברית. היום יש להם אותה המשמעות:

לאין ערוך פירושו בהרבה, במידה רבה, באופן שלא ניתן להשוואה:

"המוצר המקורי טוב לאין ערוך מהחיקוי"

ערוך עניינו השוואה:

רַבּוֹת עָשִׂיתָ, אַתָּה ה' אֱלֹהַי [..] אֵין, עֲרֹךְ אֵלֶיךָ (תהילים מ ו) - כלומר, אין מה שישווה אליך.

לצירוף לאין שיעור יש אותה המשמעות - בהרבה, במידה רבה.

"המוצר המקורי טוב לאין שיעור מהחיקוי"

שיעור פירושו מידה קבועה וידועה.

במקור, המשמעות של "לאין שיעור" לא היתה דווקא "הרבה" אלא משהו שאי אפשר להגדיר את מידתו המדוייקת. הצירוף מופיע במקור במשנה, במסכת פאה (א א): "אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה", כלומר אלה דברים שצריך לעשות אותם "לפי הרגש", לפי הנסיבות והאפשרויות, ואי אפשר לקבוע מראש באיזו מידה.

כל הביטויים | מילים וצירופים | ביטויים ומקורם
שאלה של משמעות | תחומי משמעות

לאין ערוך - לאין שיעור