טווה או התווה

טווה (weave) – יצר חוטים מחומר גולמי. למשל, משי נוצר על ידי זחל הנקרא טוואי המשי

• כָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה, אֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, אֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ (שמות לה)
• באגדה הידועה "עוץ לי גוץ לי" (על פי האחים גרים) מסופר על שדון היודע לטוות זהב מקש

לטוות (בהשאלה) פירושו: לחבר, לצרף, לרקום: "לִטְווֹת תכניות"

התווה (outline, mark, chart) – צייר סימן (המילה "תו" פירושה סימן)

• וְהִתְוִיתָ תָּו עַל-מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים (יחזקאל ט ד)
• בהשאלה: קבע קווים מנחים, הורה על דרך להשגת מטרה מסויימת
• "פנחס רוטנברג התווה תכנית רבת היקף לניצול מקורות המים הזורמים בארץ"

להתוות דרך – להנהיג ולהראות דרך עבור ציבור של אנשים.

מהשורש תו"י קיבלנו גם את המילים:
תְּוַאי (route, path) - דרך, מסלול (פיזי). "בעלי הנכסים בתוואי הרכבת הקלה דורשים פיצוי"
מִתְוֶה (roadmap, outline) - קווים מנחים להשגת מטרה; מסלול כללי שאותו יש לעבד לפרטיו.

• "אין סיבה שישראל לא תמשיך במתווה הנוכחי של צמיחה".

הניקוד של המילה מתווה היה בעבר בקמץ והוא שונה לסגול על פי קביעה של האקדמיה ללשון.