השפה העברית

קוּם או קוֹם

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של הגייה
שאלה של הגייה
לדף הקודם | לדף הבא


לקראת יום העצמאות כדאי לדעת אחת ולתמיד: איך נכון לומר קוֹם המדינה או קוּם המדינה

ובכן, קודם כל שימו לב ששני הניקודים אפשריים בעברית.

  1. הניקוד הראשון הוא של המקור המוחלט: המקור המוחלט בא לרוב לפני הפועל ומטרתו להדגיש את הפעולה: הָיֹה היה, בוא יבוא.
  2. הניקוד השני הוא של המקור הנטוי: המקור הנטוי מציין את הפעולה הבסיסית של הפועל והוא משמש לרוב כפועל עזר (רציתי ללכת) או כשם עצם (בבואי). לפני המקור הנטוי תבוא בדרך כלל אות שימוש, אבל בתנ"ך משתמשים לעיתים במקור הנטוי גם ללא אות שימוש לפניו: מיטיב לכת.

אם נתבונן בצירוף "קום המדינה" ונבדוק באיזו צורת מקור מדובר, נגיע במהרה למסקנה שהמילה "קום" היא צורת מקור נטוי: היא משמשת כשם עצם והיא איננה קודמת לפועל. לכן, הניקוד שלה צריך להיות קוּם, כמו של המקור הנטוי של הפועל קו"מ:

  • וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם (ישעיהו כד כ)
  • אֶמְחָצֵם, וְלֹא-יֻכְלוּ [לָ]קוּם; יִפְּלוּ, תַּחַת רַגְלָי (תהילים יח לט)

אילו היה מדובר במקור מוחלט, הניקוד היה דווקא קוֹם:
  • לְמַעַן, תֵּדְעוּ, כִּי קוֹם יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם, לְרָעָה (ירמיהו מד כט)







כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022