השפה העברית

שמות האותיות

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
הכתב העברי
הכתב העברי
לדף הקודם | לדף הבא


טבלת האותיות שלהלן מבוססת בחלקה על מחקרה של פרופ' אורלי גולדווסר מן האוניברסיטה העברית בירושלים, הטוענת שהכתב הכנעני הוא פיתוח של ההירוגליפים המצריים. ובחלקה על הספר The Ancient Hebrew Language and Alphabet מאת ג'ף ברנר, שחלקים שלו נמצאים ברשת. התוצאות עדיין שנויות במחלוקת. עם זאת, מעניין לראות את ההסבר, שיש בו בודאי גרעין של אמת.

שם האות ציור תאור הערות
אל"ף ראש שור אלוף הוא מילה קדומה שפירושה שור, כמו בפסוק: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם -- אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד (שמות טו טו). הפסוק מקביל בין האלופים (השוורים) לבין ה◄אֵילֵים (זכרי הצאן)1.
בי"ת רצפת האוהל במבט מלמעלה או חתך של חדר המילה בֵּית (bet) פירושה בית בארמית ובמספר שפות שמיות נוספות. בעברית, זוהי צורת הנסמך של המילה בית.
גימ"ל שוק וכף רגל?
דל"ת ◄דלת של אוהל דָּלֶת היא צורת ה◄הפסק, שהיא גם הצורה הקדומה של המילה דֶּלֶת (וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת - בראשית יט ט).
ה"א זרועות פשוטות אולי: קריאת "הוי"2.
ו"ו יתד של אוהל
זי"ן מכוש
חי"ת קיר מפריד, חיץ ייתכן שהמילה חֵית מקבילה למילה חַיִץ (חֵיץ). בשפות השמיות יש לעתים חילופים בין צ' לת' (למשל: חרץ-◄חרת, בצע-בתק/בתר, פצח-פתח).
טי"ת סל?
יו"ד זרוע ויד בעברית יש הבדל בין יד (hand) לבין כף (palm).
כ"ף כף יד פתוחה
למ"ד מלמד בקר (מקל עץ)
מ"ם מים אין ספק שהאות מ"ם מקורה בציור של מים. אולם ההגייה מֵים, המזכירה את צורת הנסמך (בית, ריש) אינה מוכרת בשפות השמיות, ואולי היא נוצרה כאנלוגיה לשמות האחרים (מים בארמית: מַיָּא, מַיִּין).
נו"ן נחש (בארמית המילה נון פירושה דג).
סמ"ך יד אוחזת במקל לתמוך, להישען, להיסמך
עי"ן עין מעניין שבמילה עין משתמשים בצורת הנפרד בעברית, ולא בצורת הנסמך הקדומה (עֵין), כבשמות האחרים.
פ"א פה
צד"י ? צד? ציד?
קו"ף אולי: חור המחט, קוף המחט המילה העברית קוּף (במשמעות חור המחט) מקורה בארמית.
רי"ש ראש אדם 'רֵישׁ' היא ההגייה של המילה ראש בארמית (למשל: 'בריש גלי' - בראש גלוי).
שי"ן שיניים שִׁין (בחיריק) היא כנראה ההגייה הקדומה של המילה שן. היא נשמרה בעברית בצורת הזוגי שִׁנַּיִם. על פי הציור, ייתכן שהמשמעות שלה היא שורת שיניים (ומכאן שצורת הזוגי 'שיניים' מציינת את שתי השורות של השיניים). השוו למילה בִּן בחיריק (בן רגע, יהושע בן-נון) שהיא ההגייה הקדומה של המילה בן (בן זכר).
ת"ו מקלות מצולבים תו, סימן, אות


1 השווּ גם לפסוקים:
  • שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ (דברים כח נא).
  • צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ. אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים (תהילים קמד יג-יד).
2 לפי פרופ' אורלי גולדווסר, "אולי בדומה לקריאתו של מנהל העבודה במכרות". הוי היא קריאה תנ"כית נפוצה. לדוגמה: הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיהו נה א).




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022