השפה העברית

מדוע יש אותיות סופיות?

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
הכתב העברי
הכתב העברי
לדף הקודם | לדף הבא


האותיות כ / נ / פ / צ:
על אף שזה נשמע מוזר, האותיות המקוריות היו דווקא האותיות הסופיות הארוכות. בגלל רצף הכתיבה היה קשה להשאיר אותן עם ה"זנב" הארוך שלהן, וקצה האות נמשך בכתיבה הצידה (כך למשל המילה "ףץע" הפכה בכתיבה ל"פצע"). בסופי המילה לא היתה סיבה למשוך את קצה האות, והאות המקורית נשארה.

האות מ:
הכתיבה הקדומה השתמשה בשתי צורות האותיות - האמצעית והסופית - ללא הבחנה. כך למשל בפסוק המקראי "לםרבה (לְמַרְבֵּה) המשרה ולשלום" (ישעיהו ט ו). רק מאוחר יותר הוחלט ש-"מ" תשמש באמצע המילה ו-"ם" תשמש בסוף המילה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022