רשימה זו נכתבה כתשובה לשאלה שקיבלתי מרינת:

		איך אומרים מרק בלשון רבים? עם שווא נע במ' או עם קמץ?

צורת היחיד של מרק מנוקדת כך: מָרָק (בקמץ), וברבים מְרָקִים (בשווא).

למה במילה מָרָק ברבים חל חוק שקוראים לו חוק החיטוף.

מה זה חוק החיטוף?
כאשר אחת מהתנועות (קמץ, צירה, חולם חסר ופתח) נחטפת.
אתם ודאי שואלים עכשיו - מה? מה זאת אומרת נחטפת? מי חטף אותה? אני אסביר.
כאשר התנועה, במקרה הזה הקמץ, מתרחקת מהטעם (היכן ששמים את הדגש בהגיית המילה), התנועה נחלשת, ובמקומה מופיע שווא נע.

לדוגמא, הטעם בצורת היחיד של המילה מָרָק היא ב-ר' (מרק). ואילו בצורת הרבים, מְרָקִים הטעם הוא ב-ק' (מרקים). בצורת הרבים הטעם התרחק מהמ' ומתנועת הקמץ, ולכן ההתנועה נחלשה.

אותו חוק מתרחש גם בסמיכות, כיוון שגם אז התנועה מתרחקת מהטעם [שתי המילים בסמיכות נחשבות ליחידה אחת וההטעמה בה היא על המילה השניה] – ולכן יש לומר מְרק-ירקות ולא מָרָק-ירקות.



ותחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מכינים מרק ירקות. חורף נעים וחמים

---

פורסם במקור בבלוג "איך אומרים בעברית צחה".