היונה, התור והצוצלת גם הן קיבלו את הזיהוי המדוייק רק בתקופה המודרנית.

היונה

נזכרת בסיפור על נוח והתיבה: וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם (בראשית ח ח).

התור

יונת בר, קטנה יותר מיונת הבית.

• השם הוא אונומטופאי (כלומר ניתן לו על פי הקול הדומה ל"תור-תור-תור")
• התור נזכר בברית בין הבתרים: קְחָה לִי עֶגְלָה ... וְתֹר, וְגוֹזָל (בראשית טו ט),
• וגם בשיר השירים: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו (ב יב).

הצוצלת

יונת בר, קטנה יותר מהתור.

• מקור השם הוא בארמית, בשורש צלצ"ל (על פי הקול שהיא משמיעה).
• בגמרא: "השתא כביעתא דציצלא (רש"י: צוצילתא) לא משכחינן" (ב"ב, עה עא).
  כלומר: "אין בנמצא [אבנים טובות ומרגליות] בגודל ביצת צוצלת [ואיך נמצא גדולות יותר?]".