השפה העברית
טלה,שה וגדי
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008
בעלי חיים
בעלי חיים
לדף הקודם | לדף הבא
טלה (lamb) – הוא צאצא הכבשה בינקותו.
צורת הרבים של כִּבְשָׂה היא כְּבָשׂוֹת ולא כְּבָשִׂים. כְּבָשִׂים הוא צורת הרבים של כֶּבֶשׂ.
  • כבש, כבשה (וגם כשב, כשבה) – החיה הצמרית המוכרת.
  • טלה, טליה – הוולד עד התבגרותו.
  • רחל, רחלה – הכבשה מראשית ההתבגרות המינית עד גמר תקופת הלידה.
  • אַיִל, אֵילִים – הזכר בכבשים בבגרותו.



שׂה – על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר. בעברית החדשה השימוש בשה הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר, בן כבשים.

גדי (kid) הוא צאצא העז.
  • עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים..
  • גדי, גדיה – הוולד של העז, בעודו רך.
  • צָפיר, צְפירה – הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
  • שעיר, שעירה – הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השער.
  • תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים.
  • עתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.

המילה צֹאן היא נקבה רבות. צאן – שם קיבוצי לכל הבהמה הדקה, הכשרה, ללא הבדל סוג (כבש או עז), ללא הבדל מין (זכר או נקבה) וללא הבדל גיל.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008