|
הרמב"ם הקדיש מאמר מיוחד לדיון במשמעות הכפולה של המילה 'לא' – שלילה ואזהרה, שכן יש למשמעות חשיבות מבחינת
הכללת אמירות שבתורה במסגרת מצוות לא תעשה, או הימנעות מהכללתן.
מדובר בכלל השמיני מסדרת הכללים שהנחו את הרמב"ם בכתיבת ספרו "ספר המצוות", הכולל דיון בתרי"ג מצוות (שהן רמ"ח מצוות עשה, כמניין האיברים בגוף האדם על פי המסורה, ועוד שס"ה מצוות לא תעשה, כמניין ימי החמה). ה'לא' כאזהרה הוא אחד משני חלקיו של הציווי, ובשפת הרמב"ם שם:
דוגמאות ל'לא' כאזהרה – לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף וכיוצא בזה. 'לא' כשלילה – כהגדרתו המדויקת של הרמב"ם שם – שלילת נשוא מנושא, כגון: לֹא-יָבוֹא, לֹא-תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה (נחום א ט). וכפי שראינו כי אל תומכת ב'לא'-כאזהרה, יש גם מלים תומכות ל'לא'-כשלילה, לדוגמא, אין: וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה (קוהלת ט ה). דוגמא מהתורה של פרשנות המשליכה על מצווה: בספר במדבר פרק י"ז [פרשת קורח] פסוק ה' נאמר –
האפשרות הראשונה לפירוש הינה אזהרה, לאמור, לא ינהג איש מישראל כקורח וכעדתו. לו כך היה הפירוש הרווח, הייתה זו מצוות לא תעשה מן התורה. האפשרות השנייה לפירוש הינה שלילה, לאמור, מי שיעשה כמעשה קורח ויבקש כהונה – לא יארע לו את מה שארע לקורח ולעדתו; כך מפרש הרמב"ם. עינינו הרואות כי רבה החשיבות של הפרשנות והאבחנה בין 'לא' אזהרה לבין 'לא' שלילה, וכן כי לא תמיד הפסוק ברור וחד משמעי. הרמב"ם מסיים חיבור זה בציינו כי יש ו'לא'-שלילה גורר מצוות לא תעשה אף על פי שאין כאן 'לא'-אזהרה, וה'לא' נותר שלילה על אף הציווי הנגזר מהדברים. ולהלן דבריו:
ודוגמא מהתורה (דברים כו יד): לֹא-אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא-נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. כאן 'לא'-שלילה מלמד על אזהרה (מצוות לא תעשה). 1 הכלאם ["המדברים"] הם קבוצת פילוסופים ערביים מימי הביניים. 2 זו המילה שלא קיימת בשפה הערבית. ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il. אהרונסון | אוסי | אחד העם | אלקוצר | ביאליק | בן יאיר | בן-יהודה
בן-עזרא | ויג | חקשוריאן | לונץ | עוזיאל | עציון | פרנק | שושן | שלו | שלום © כל הזכויות שמורות
|
|