צוק העיתים

בצוק העיתים - בזמנים קשים, בעת צרה.

מקור הביטוי הוא בתנ"ך: תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים (דניאל ט כה).

צוֹק (בחולם) הוא קושי, צרה.

• מילים נוספות מהשורש צו"ק: מצוקה, להציק.

עתים היא ◄צורת רבים זכרית של המילה עת, ופירושה זמנים, תקופות.

"בצוק העתים האלה, יודעים אתם, אין בודקין לפרנסה" (ביאליק)

צירוף נוסף שנוצר בעברית המודרנית במבנה דומה לזה הוא סד הזמנים. בצירוף זה משתמשים בעיקר ב◄לשון המשפטית, ופירושו: מגבלות הזמן, אילוצי הזמן.

סד הוא מכשיר עינויים קדום מעץ שבו היו נועלים את רגלי האסיר.
סד הזמנים, בהשאלה: מגבלת זמן חמורה שאין אפשרות להתחמק ממנה.