![]() |
מי שבמקצועו הוא צובע נקרא צַבָּע – על משקל נַגָּר, סַפָּר, סַיָּד, וכו'. בסוף המילה יש ע' שוואית.
על המשקל ---אי:
מקורה של הסיומת -אי הוא בארמית והיא הגיעה אלינו מלשון חז"ל. בצורת היחיד של המשקל הזה, האל"ף היא נחה ואינה נשמעת. אבל בהטייה (ובצורת הנקבה או הרבים) האל"ף הופכת להיות עיצורית. כך למשל בנקבה וברבים: בַּמָּאִית ובַּמָּאִים. באופן זה, בעברית בת ימינו צורות הנקבה והרבים של המילה צבע (צַבָּעִית וצַבָּעִים) נשמעות כמו במשקל -אי. הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2025
|
|