לפרשת תרומה (שמות כה - כז)

בשבועות האחרונים עלתה לכותרות בכלי התקשורת האגודה המכונה 'הקרן החדשה לישראל'. הפעילים שמחו על מדיניותה של הקרן בחרו לפרסם כגימיק את תמונתה של יושבת ראש הקרן, כשקרן למצחה. האם יש קשר לשוני בין שתי הקרנות – זו שעל ראשי הבהמות וזו שאליה מתנקזות תרומות?

בתנ"ך קיים רק המשמע הראשון. הקרניים הראשונות בתורה הן קרניו של האיל שנאחז בסבך בעת עקדת יצחק. מלבד קרניים אלו – יתר הקרנות הנזכרות בתורה הן הרחבות של המשמע הראשוני. כך קרנות המזבח – הבליטות שבארבע פינותיו, וכך הקרניים שבהן נתברך יוסף על ידי משה לקראת סיומה של תורה: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ". כדימוי מעולם החי, הקרניים הפכו להיות סמל לגבורה ולניצחון. ישועה מצוינת במקרא כהרמת קרן או כצמיחת קרן (למשל: "בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל"; יחזקאל כ"ט), ומפלה מסומלת בגדיעתה (כדוגמה: "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל"; איכה ב').

גם אלומת האור מכונה קרן, כבפסוק בתפילת חבקוק הנביא: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה". ומפרש רש"י שם: "לשון מאור, כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין". כך מוסברת גם קרינת פניו של משה רבנו לאחר ירידתו מהר סיני, ככתוב: "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" (שמות ל"ד).

כידוע, באמנות האירופית תואר משה רבנו לעתים כבעל קרניים. כך למשל בפסל שיצר האמן האיטלקי בן תקופת הרנסנס, מיכאלאנג'לו. ההסבר המקובל לכך מקשר את הדברים לתרגום הלטיני למקרא, הוולגטה, שבו נכתב תחת המילים "קרן עור פניו" – "esset fecies cornuta", כלומר: קרניים היו בפניו. יש שהכתירו את התרגום הזה כ"תרגום השגוי המפורסם בהיסטוריה" - אך לאמיתו של דבר כלל לא בטוח שמחבר הוולגטה, הירונימוס, התכוון אמנם לקרניים של ממש. יש חוקרים הטוענים שאף כוונתו הייתה לקרן במובן המטאפורי, ומוכיחים דבריהם מכתבים אחרים של הירונימוס – שכתב את תרגומו באזור בית לחם בסוף המאה הרביעית למניינם (זמן חתימת התלמוד הירושלמי לערך), ועמד בקשר עם יהודי הארץ.

על כל פנים, בקרב הנוצרים באירופה בימי הביניים רווחה מסורת שהבינה שמדובר בקרניים ממש, והדים לכך נמצאים אף במקורותינו. רשב"ם בפירושו בפרשה מביא: "קרן - לשון הוד. וכמוהו 'קרנים מידו לו'. והמדמהו לקרני ראם קרניו אינו אלא שוטה, כי שתי מחלקות (= שני משמעים) הם ברוב תיבות שבתורה".

אגב, ניתן לשים לב שהמילה הרומית לקרן הינה דומה למדי לקרן שלנו – cornu. אף המילה האנגלית העכשווית, horn, נתגלגלה מאותו מקור, וכך גם corner, הפינה, הלוא היא קרן זווית. סביר להניח שהמילה הגיעה לשפות אירופה ממשפחת השפות השמיות, שבכולן מופיעה הקרן בצורה דומה (כקוריוז, נציין ש'בעיטת הקרן' במגרשי הכדורגל עשתה כנראה את הדרך ההפוכה. מי שבחר את שמה הושפע מהמונח האנגלי corner kick, ובמקום לומר 'בעיטת פינה' או 'בעיטה פינתית' בחר בחלופה הדומה יותר למילה האנגלית corner, שמקורה כאמור בקרן שלנו. כבר נֱאמר: הכדור הוא עגול).

ראש ממון

נחזור לשאלה שבה פתחנו – האם יש קשר בין הקרן הבולטת לבין הקרן הכספית? המילה קרן במשמע 'סכום הכסף העיקרי' נתחדשה בלשון חז"ל. במשנה רווחת משמעות זו. כך למשל במסכת תרומות (פרק ו): "האוכל תרומה שוגג, משלם קרן וחומש". כך גם במשנה הפותחת את מסכת פאה, שנוהגים לאומרה לאחר ברכות התורה בבקרים: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא...".

עוד לפני המשנה, אנו פוגשים את המילה בתרגום הארמי הארצישראלי לתורה (ניאופיטי). בפרשת ויקרא מלמדת התורה את דינו של מי שכיחש בממון ונשבע לשקר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ... וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו". המילים האחרונות בפסוק מתורגמות כך: "וישלם יתה בקרנא וחומשוי יוסף עלוי". המילה 'בראשו', שמובנה התשלום הראשי, שווי הממון המקורי, מיתרגמת למילה "קרן" (וכן פירש רש"י שם: "בראשו - הוא הקרן, ראש הממון").

על פי זה, ייתכן לומר שאמנם מקור הקרן הכספית בקרן הממשית, כתחליף למילה ראש. ברשימה קודמת הזכרנו שבעולם העתיק הונו של אדם נמדד לפי מספר ראשי הבהמות שהחזיק, ולפיכך - כשם שניתן לומר ראש ולהתכוון לבהמה כולה, כך גם ניתן לומר 'קרן' באותה משמעות (ונזכיר כאן גם את דיוננו לפני שבועות מספר במילה 'פרסה' ככינוי לבהמה כולה). בערבית, אגב, עד היום הקרן הכספית נקראת רַאס מַאל, היינו 'ראש ממון'.

אפשרות אחרת להסבר המילה קרן הביא פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, שהשלים את מלאכת מילונו של אליעזר בן יהודה. לפי דבריו הקרן במובן סכום כסף כלל אינה קשורה לקרן שבראש, אלא דווקא למילה 'גורן', שמובנה ערמת תבואה (וסָמַך דבריו במילה אכדית מקבילה).

על כל פנים, המילה קרן שמובנה 'סכום כסף' הפכה בעברית המתחדשת גם לכינוי לאגודה האוספת כספים למען עניין כלשהו (כגון 'הקרן הקיימת לישראל', שנטלה את שמה מהמשנה בפאה שנזכרה לעיל) - ומכאן התרחבה גם לאגודה כללית, שפעילותה אינה קשורה דווקא לאיסוף כספים (למשל: הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון).

קרני השור וקרני הצבי

כשם שהתרחבו משמעיה – כך השתבצה הקרן גם בלא מעט ניבים וצירופי לשון. נעסוק כאן בקצרה בשניים – קרן השור וקרן הצבי. במדרש בראשית רבה מובא שמלכות יוון החשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיה, "שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל". על פניו הביטוי לא מובן – מה עניין כתיבה לקרני השור? חדשים גם ישנים ניסו לענות על השאלה. הצעה אחת אף טענה שאין לקרוא קרן השוֹר אלא קרן השוּר – היינו פינת החומה (על פי שוּרא הארמית). נביא כאן את הצעת פירושו של מהדיר המדרשים מאיר איש-שלום, הקושר את הביטוי למנהג שנהגו הקדמונים לכתוב שמות על קרני בהמותיהם לשם שמירה עליהן. לשיטתו, דרשו היוונים מבני ישראל להצהיר שאין להם חלק בא-להי ישראל - היינו למחוק את שם א-לוהיהם ולכתוב תחתיו את שם אלילי היוונים.

נעבור לצבי: הביטוי "הניח מעותיו על קרן הצבי" מופיע במשנה במסכת כתובות (פרק י"ג), ומשמעותו הפסיד את כספו. גם ביטוי זה אומר דרשני – וכי למה שישים אדם את כספו על קרן? גם בעניין זה רבו הדעות. יש המשווים את קרן הצבי לקרן השור, ומסבירים שלא מדובר כאן על הנחת כסף ממשית אלא בכתיבת התחייבות וכדומה, ומשמעות הביטוי היא שלעומת השור המבוית, הצבי מועד לבריחה, וכתיבה על קרנו הריהי ככתיבה על הקרח (אם לנקוט ביטוי עכשווי, המתורגם מלועזית). אחרים מסבירים - מתוך זיהוי, מוטעה כנראה, של הצבי עם האייל - שקרנו של הצבי מתחדשת מדי כמה שנים, והקרן הישנה אובדת מן העולם.

ברם, נראה שיש להבין כי מדובר במשחק מילים בין משמעי הקרן השונים. משמעות הביטוי היא שהקרן, סכום הכסף, הפכה לקרן של צבי, סמל לזריזות ולחמקמקות. ר' ישכר תמר, בפירושו 'עלי תמר', מציין בהקשר זה ללשון חכמים ב'מסכת גרים', שם נאמר כי "גר שמת והניח בן או בת שנתגיירו עמו - נכסיו כצבי", כלומר חופשיים ומשוחררים מכל בעלות. לפיכך, הוא סבור שעיקר המשמעות של הביטוי 'קרן הצבי' נעוץ בצבי, ואילו הקרן נבחרה רק בשל דו המשמעות הנזכר.

---

*המאמר התפרסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, במסגרת טור העוסק במילה מפרשת השבוע.
ליצירת קשר עם המחבר: yetsion@gmail.com.