השפה העברית
הפועל "עקב" בפרשת תולדות
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

לאחר שיעקב נולד אחרי עשו – "ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו" [בראשית כה כו] – נהג עם אחיו הבכור בעורמה וניצל את חולשתו של עשו; יעקב רימה את עשו פעמיים – בבכורה ובברכה – ועל כך הלין עשו בפני אביו ואמר: "ויעקבני זה פעמיים" [בראשית כז לו].

מתוך אמירת הכתוב הראשונה – מתקבל הפועל עקב בבניין קל ופירושו ללכת בעקבות מישהו, ללכת בעקבותיו.

זהו השימוש השכיח ביותר למילה – וכבר בתוך אותה פרשה בא הפירוש השני, ומשמעותו היא: לרמות, להונות, לנהוג בעורמה.

ואין אלו כל הפירושים לפועל עקב.

פירוש נוסף [חדש] - הוא [בבניין פיעל] העלאה בחזקה שלישית – אם נעקב [כמו: נשבר] את המספר 5 נקבל כתוצאה 5x5x5=125, ואפשר לומר כי המספר 5 הוא עוקב [ק' פתוחה, בניין פועל – הנגדי לבניין פיעל] – הועלה בחזקה שלישית - והתקבלה התוצאה 125.

יש בתנ"ך שימוש של הפועל עקב עם פירוש רביעי, והוא מופיע בספר איוב פרק ל"ז פסוק ד' כדלקמן: "אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו", והפירוש הוא – כי אחרי אותו אור, האמור בפסוק הקודם, ישאג הרעם וירעים בקול גאונו, והראב"ע והרלב"ג מפרשים: לא יעקבם = לא יאחרם.

לאמור, הפירוש בבניין פיעל הוא גם – יעקבם = יאחרם, יעכבם, ימנעם, כפי שמרחיב אבן שושן ב"קונקורדנציה חדשה לתנ"ך" בהוצאת קריית ספר ירושלים, לגבי פסוק זה.
ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il.




© כל הזכויות שמורות