הניקוד וההגייה של ו' החיבור נקבעים על פי תחילת המילה שאחריה:

הכלל	הניקוד	דוגמאות	הערות
בדרך כלל	בשווא	אַבְרָהָם וְיִצְחָק
לפני אות שוואית	בשורוק	שִׁמְעוֹן וּרְאוּבֵן	נהגית "אוּ"
לפני ארבע האותיות ב', ו', מ' ו־פ'	בשורוק	שָׁלוֹם וּבְרָכָה סֶפֶק וּוַדַּאי אַהֲרוֹן וּמֹשֶׁה יְרָקוֹת וּפֵרוֹת	נהגית "אוּ"
לפני י' שוואית	בחיריק	לֵוִי וִיהוּדָה יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם	השווא שבאות י' נופל
לפני אות המנוקדת בחטף	בתנועת החטף	את וַאֲנִי אַבְרָהָם וֶאֱלִיעֶזֶר   מַכָּה וָחֳלִי
לפני הברה מוטעמת     בצירופים קבועים	בקמץ	בשר וָדם, יומם וָלילה,   כפתור וָפֶרַח, עיר וָאם	זאת צורת ◄הפסק
לפני המילים: חצי ורבע	בקמץ	אחת וָחצי, שתיים וָרבע

מילה המתחילה באחת מאותיות בג"ד כפ"ת מאבדת את הדגש הקל אחרי ו' החיבור.

במקרא יש כמה כללים נוספים לניקוד ו' החיבור (כללים אלה תקפים גם היום אך אינם חובה):

הכלל	הניקוד	דוגמאות	הערות
לפני המילה אֱלֹהִים	בצירה ואחריו א' נחה	וֵאלֹהִים (וֵאלֹהֵי וכו')	היום מותר גם הניקוד בשווא (וְאֱלֹהִים, וְאֱלֹהֵי וכו')
לפני המילה אֲדֹנִי	בפתח ואחריו א' נחה	וַאדֹנִי (וַאדֹנָי וכו')	היום מותר גם הניקוד בשווא (וְאֲדֹנִי, וְאֲדֹנָי וכו')
בשם המספר	בקמץ לפני הברה מוטעמת	שלושים וָשש	זאת צורת ◄הפסק היום מותר גם הניקוד בשווא: שלושים וָשש או שלושים וְשש.
לפני המילה הֱיֵה לפני המילה חֲיֵה לפני המילה הֲייתם וכיו"ב	בסגול ואחריו שווא בחיריק ואחריו שווא בחיריק ואחריו שווא	וֶהְיֵה וִחְיוּ וִהְיִיתֶם	היום מותר גם הניקוד בקיום החטף   כגון וֶהֱיֵה, וֶהֱיוּ, וַחֲיוּ, וַהֲיִיתֶם (או וֶהֱיִיתֶם).