כללי
בכתיב של שמות זרים חלו במשך השנים שינויים רבים. הנה, בקצרה, כמה מהשינויים הללו:
כלל ישן
|
דוגמה ישנה
|
כלל חדש
|
דוגמה חדשה
|
בעבר נהגו לכתוב את השמות לפי אופן הכתיבה בגרמנית, ברוסית או באנגלית
|
קלוד לוי-שטראוס, פקין
|
היום מקובל לתעתק את את השמות כפי שהם נשמעים בשפת
המקור1
|
קלוד לוי-סטרוס, בייג'ין
|
פעם היה מקובל להשתמש באל"ף לציון תנועת A
|
יאפאן, דנמארק
|
היום ממעטים לעשות זאת
|
יפן, דנמרק
|
פעם היה מקובל לתעתק X ל"כס"
|
פרדוכס, אורתודוכסיה
|
היום כותבים זאת ב"קס"
|
פרדוקס, אורתודוקסיה (יוצא מן הכלל: השם אלכס, אלכסנדר).
|
פעם היה מקובל לתעתק S לאות סמ"ך
|
אסבסט, מוסיקה, פיסיקה
|
היום נהוג לתעתק כפי שהמילה נשמעת
|
אזבסט, מוזיקה, פיזיקה
|
פעם היה מקובל לתעתק V לאות בי"ת
|
טלביזיה
|
היום נהוג לתעתק V לאות וי"ו
|
טלוויזיה
|
פעם היה מקובל לתעתק C לאות צד"י
|
ציצרו2
|
היום נהוג לתעתק כפי שהמילה נשמעת
|
קיקרו (בלטינית)
|
פעם (בהשפעת הרוסית) היה מקובל לתעתק U אחרי תנועה ל־"ב"
|
פסבדו (pseudo), אבקליפטוס (eucaliptus), אבטובוס (autobus)
|
היום נוהגים לתעתק את התנועה הזו ל"או" או "אי" (כמו באנגלית)
|
פסאודו (ולפי הכללים
האחרונים של האקדמיה: פסֵידו), אוטובוס
|
פעם TSH נכתבה טש
J נכתבה דז'
|
טשרניחובסקי, דז'יגן
|
היום הכתיב הוא צ', ג'
(לא משנים שמות ישנים)
|
צ'חנובר, ג'קסון
|
שמות שיש להם קשר לעברית תועתקו בהתאם לשם העברי
|
יצחק ניוטון, ישעיהו ברלין
|
היום מתעתקים אותם כפי שהם נשמעים בשפתם
|
אייזק ניוטון , אייזאה ברלין
|
1
עם זאת, לרוב לא משנים שמות שכתיבם כבר נתקבע.
כך למשל, עדיין כותבים בטהובן (ולא בטהופן), מינכן (ולא מינשן), ואן-גוך (ולא ואן חוך), לונדון (ולא לנדן).
2
בדיחה פרלמנטרית מימיה הראשונים של הכנסת מספרת על מנחם בגין שנשא פעם נאום במליאת הכנסת והזכיר את השם ציצרו.
יו"ר הישיבה ויו"ר הכנסת דאז, יוסף שפרינצק, העיר לח"כ בגין: "אומרים קיקרו ולא ציצרו",
ואז ענה לו בגין: "תודה רבה על התיקון מר שפרינקק".
טורקיה או תורכיה
הדרך המקובלת היום לכתוב את שם המדינה הזאת היא
טורקיה. אבל בעבר היה נהוג
לכתוב
תורכיה, ועד היום ניתן למצוא גם את הכתיב הזה.
התעתיק "תורכיה" תואם אמנם את הכתב הערבי, שהיה הכתב הנהוג בטורקיה עד 1928. אבל הכתיב "טורקיה"
תואם את הכתיב הטורקי בן זמננו (באותיות לטיניות), ובו טורקיה נכתבת ב-t וב-k.
פלשתינאים
בענין הכתיב "פלשתינאים" או "פלסטינים" התנהל דיון נרגש באקדמיה ללשון, שעיקריו:
- השם "פלסטינים" תואם את התעתיק הערבי.
- השם "פלשתינאים" הוא שם עברי שמקורותיו בתנ"ך.
בסופו של הדיון הוחלט להעדיף את הכתיב העברי "פלשתינאים". בפועל, העיתונות בארץ עדיין חלוקה בנושא: ידיעות
גורסת 'פלסטינים', מעריב וגלובס – 'פלשתינים' והארץ – 'פלשתינאים'.
ופרופ' שמעון שמיר מציג צד מעניין נוסף של
הדיון.
כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022