מתאר מאזניים מאוזנות
לחלוטין, ששתי כפותיהם נמצאות בדיוק זו מול זו.
בביטוי זה משתמשים היום בלשון המשפטית כדי לתאר מצב של איזון מוחלט בין שתי אפשרויות.
למשל, כאשר יש שני הסברים שונים למקרה, האחד תומך בגרסת התובע והשני בגרסת הנתבע, ושניהם אפשריים
בדיוק באותה המידה. במקרה כזה אי אפשר להכריע איזה הסבר הוא הנכון, ולכן נקבע שמי שעליו מוטלת חובת ההוכחה
במשפט נכשל בהוכחה.
ב◄לשון חז"ל, הפועל "לעיין" (בבניין פיעל) פירושו הוא בין השאר לאזן,
לשקול; ליישר שתי כפות מאזניים זו מול זו בדיוק. הפועל נגזר מן הביטוי "עין בעין" ("היה שוקל עין בעין" -
ב"ב ה יא), שפירושו בהקשר זה הוא שקילה מדויקת, איזון מושלם של המאזניים.
במקורות משתמשים בצירוף "מאזניים מעויינים" בעיקר כדי לתאר את היחס בין העוונות של האדם לבין הזכויות שלו:
"רבי אלעזר אמר: כף מאזנים מעויינות - כף עוונות מכאן וזכיות מכאן - והקב"ה מטה לכף זכות" (ילקוט שמעוני, במדבר
יג)
|
אלת הצדק היוונייה מחזיקה מאזניים שכפותיהן מעויינות
|
*בכתיב תקני, המילה מעוין נכתבת ביו"ד אחת בלבד.