|
הביטוי חמור נושא ספרים הוא כינוי גנאי לאדם שלמד הרבה אך לא הבין את הדברים לעומקם והוא אינו מסוגל לעשות בהם שימוש מושכל. מקור הביטוי הוא בקוראן, והוא נאמר במקור כנגד היהודים:
הביטוי חדר לעברית בימי הביניים, בתרגום הספר חובות הלבבות של רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה. בספר מתוארות עשר דרגות חוכמת התורה, ובדרגה הנמוכה ביותר נמצא "חמור נושא ספרים":
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
|
|