|
הביטוי "יד רוחצת יד" קיים במקומות רבים בעולם וניתן למצוא אותו גם בחברות הרחוקות זו מזו כמו השבטים בדרום אפריקה ואצל תושבי אזרבידז'אן. בחלקן קיים הביטוי "יד אחת רוחצת את השניה", ובחלקן יש גם המשך: "והיד השניה רוחצת את הפנים" או "ושתיהן יחד רוחצות את הפנים". הביטוי נזכר לראשונה כנראה בכתבי סנקה, הפילוסוף הרומאי. אבל הרעיון המושאל של נקיון כפיים מופיע גם במקורותינו: בספר משלי נאמר: יָד לְיָד, לֹא-יִנָּקֶה רָּע (יא כא); וכן: תּוֹעֲבַת ה', כָּל-גְּבַהּ-לֵב; יָד לְיָד, לֹא יִנָּקֶה (טז ה). על פי פרשני התנ"ך, הפסוקים מדברים על האדם שידיו לא ינָּקו מהעונש האלוהי על חטאיו.
המשמעותו המקורית של הביטוי היא חיפוי הדדי והסתרה של עבירות (רחיצת הידיים כסמל של הינקות מחטא).
אבל בארץ יש לביטוי גם גרסה מרוככת. כשאומרים היום "יד לוחצת יד", הכוונה היא "שמור לי ואשמור לך" –
כלומר משמעות הקרובה יותר לפרוטקציה או לעבירת אתיקה, מאשר לעבירה פלילית של ממש.
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
|
|