ברחל בתך הקטנה

הביטוי ברחל בתך הקטנה מקורו בסיפור יעקב ורחל. בספר בראשית מסופר על יעקב אבינו, שעבד אצל לבן, אהב את בתו רחל ורצה להנשא לה. לבן שאל אותו איזו תמורה הוא רוצה עבור עבודתו, ויעקב ענה לו: אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה (כט יח). אלא, שהמנהג באותם הימים היה לחתן קודם את הבת הגדולה, ולרחל היתה אחות גדולה (ולא נשואה) - לאה. לכן, כדי שלא תהיינה אי הבנות (או מקום לרמאות מצידו של לבן), חזר יעקב פעמיים על התנאי שלו: גם רחל וגם הבת הקטנה.

רש"י (בעקבות מדרש רבה) הסביר את הפסוק באופן הבא:

"ברחל בתך הקטנה" – כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו.

היום משתמשים בביטוי הזה כשרוצים לומר משהו באופן שיהיה ברור לחלוטין לצד השני, כך שלא יוכל להתחמק או לטעון שלא ידע. במקרה כזה, מסבירים לו את הדבר ברחל בתך הקטנה, כלומר בצורה מדויקת, שאינה מותירה מקום לספקות.