אנו מכירים "יורה חץ" ו"מורה הלכה".
שתי המלים [מורה ויורה] שורש אחד להן – ירה [חסרי פ"י], ואולם הן נפרדות בפירושיהן; בעוד השורש ירה בבניין קל מוליד את המילה יורה חץ בצורה השכיחה, הרי אותו שורש בבניין הפעיל מוליד את המלה מורה הלכה, שמשמעותו – מלמד.

מותר להפוך את היוצרות.

ראה שמואל א' פרק כ' פסוק ל"ו, דבר דוד אל נערו טרם המפגש עם יהונתן:

		וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ: רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה; הַנַּעַר רָץ, וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ.

אומנם אפשר לפרש כי המילה מורה מעידה על מה שדוד הורה לנערו, וכך מפרש הרלב"ג, אולם אפשר גם לפרש כפשוטו, לפי המובן המיידי המתקבל מהפסוק – ראה מצודת ציון: "מורה. מלשון ירייה והשלכה".

בעוד שאת הפסוק הנזכר לעיל אפשר לפרש בשני אופנים, בא פסוק אחר מספר שמואל א' ומחזק את הנאמר – ראה שמואל א' פרק ל"א פסוק ג':

		וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל-שָׁאוּל, וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת; וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים.

רואים כאן כי שאול המלך ירא מהמורים – מהאנשים היורים חצים מקשתות, ולא ממורי הלכה או מלמדים.

גם יורה יכול להתפרש כמורה ולא רק מורה כיורה; די לעיין ביורה דעה, הוא החלק השני מארבעת חלקי הטור [ארבעה טורים - קובץ הלכות, המסכם את כל ההלכות שלאחר החורבן, לר' יעקב בן אשר (בעל הטורים - 1270-1343)].

---

ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il.