הכַּרְכֹּם מוזכר בשיר השירים: ''נרד וכרכֹּם קנה וקינמון'' (ד יג) וכן מספר פעמים בספרות חז''ל. הגמרא (ב''ב טז עב) מספרת שבתו של איוב, קרן הַפּוּךְ, יפה היתה ככורכמא דרישקא. ומהמילה כרכום נוצר גם פועל: שמעון ולוי יצאו אף הם פניהם מכורכמות (ב"ר צט ח). שאֵלוֹ את רבן גמליאל... ונתכרכמו פניו (שם כ ד).

בית ירח היתה בעבר עיר כנענית משגשגת, ואז נחרבה ועמדה בשממונה כאלף שנה. היא נבנתה מחדש כעיר הלנית בידי תלמי השני. העיר מוזכרת גם בתלמוד הבבלי בשם יַרְחוֹ או אָרִיחַ. בתקופה הערבית, העיר היתה ידועה בשם צִינַבְּרֵי והיא שימשה כמשכן לארמון החורף של הח'ליפים לבית אומייה מדמשק. במאה החמש עשרה נחרבה העיר שוב, ומאז לא היתה מיושבת. אדמות האיזור, כולל אדמות התל, נרכשו בידי יק"א בשנת 1904. בפי הערבים נקרא התל בדורות האחרונים בשם ח'רבת (חורבות) אל כֶּרַכּ.
[מתוך: מדריך ישראל, גליל תחתון וארץ כנרות].

על מקור המילה מַשּׁוּאוֹת:
ראשית, צריך להבחין בין מַשּׁוּאָה (וברבים מַשּׁוּאוֹת) כפי שמופיעה כאן לבין מְשׁוֹאָה (וברבים מְשׁוֹאוֹת), שכן אלו שתי מילים שונות. מְשׁוֹאָה (מהשורש שא"ה) משמעותה היא שואה (כמו בצפניה א טו: יוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם הַהוּא: יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל), וזאת לא המילה כאן.

המילה מַשּׁוּאָה היא משורש נש"א שפירושו: פיתה, הסית, הטעה בדברי שווא:
בבראשית (ג יג) נאמר: "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל" ובעובדיה (ג) "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ".

והמילה מַשּׁוּאָה, מופיעה פעמיים בספר תהילים:

• אַךְ בַּחֲלָקוֹת, תָּשִׁית לָמוֹ; הִפַּלְתָּם, לְמַשּׁוּאוֹת (תהילים עג יח)
• הָרִימָה פְעָמֶיךָ, לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח; כָּל-הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ. (תהילים עד ג)

מכאן, שמַשּׁוּאוֹת הם דברי חלקות, דברי פיתוי של החוטאים לה'. אלו שמתרברבים בהצלחתם ובאפסותו של האל. וכשרחל מדברת על מַשּׁוּאוֹת-זרים היא כנראה מתכוונת לדברי הפיתוי של אלו שלא מאמינים בחזון (הציוני).