שקלא וטריא

שַׁקְלָא וְטַרְיָא
ויכוח, דיון; משא ומתן; מילולית: לקיחה וזריקה.

מארמית: שְׁקַל וּטְרֵי.

בפרט, שקלא וטריא הוא גם כינוי לחלק התלמוד הכולל את הדיונים ההלכתיים שנוצרו על בסיס המשנה, הברייתות ומימרות חז"ל לקראת סוף תקופת האמוראים ובתקופת הסבוראים.

[◄מילים שמקורן בארמית]