מילון השפה העבריתלדף הבית
בר
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
בַּר
גרעיני החיטה המנופים.

מַה-לַתֶּבֶן אֶת-הַבָּר (ירמיהו כג כח).




בַּר
בן (מארמית).

גם במשמעות המוחשית (צאצא), וגם במשמעות המושאלת (בעל תכונה, שייכות לקבוצה).

מַה-בְּרִי וּמַה-בַּר-בִּטְנִי (משלי לא ב).



מאמרים קשורים:
בן,בר ובת (שאלה של צורה)



בַּר
חוץ.

מארמית: בַּרָּא, בָּרָא (הצד החיצון; שדה).

*המילה יחידאית במקרא: יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר (איוב לט ד).




בַּר
נקי, טהור.

יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה (שיר השירים ו י).
זַךְ לִקְחִי; וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ (איוב יא ל).

באנגלית: pure, clean.






כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011