למרות שקל לטעות בביטוי הזה¹, בעצם הוא מאוד פשוט. "סתם את הגולֵל על..." - סגר את הנושא באופן סופי.

מן המקרא אנו מכירים את המנהג הקדום לגלול (לגלגל) אבנים כבדות על פי באר או אל פי מערה:

• וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה.. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר. וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ (בראשית כט ג)
• וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל-פִּי הַמְּעָרָה, וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים, לְשָׁמְרָם .. וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, עַל-פִּי הַמְּעָרָה, עַד-עֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה (יהושע י יח-כז)

בזמן חז"ל נהגו לסתום את מערת הקבורה באבן כבדה שהיו גוללים אל הפתח. אבן זו נקראה גולֵל (בצירה!):

• "אבלות מאימתי? - [..] מסתימת הגולל" (סנהדרין מז ב)
• "אמר רבי אבהו: כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסָּתם הגולל..." (שבת קנב ב)

מערת קבורה ובפתחה גולל

לכן, כשאנו סותמים היום את הגולל על משהו, כאילו קברנו אותו וחסמנו את הפתח באבן כבדה.

____________________
¹ למשל, רבים אומרים "לחתום/חתם את הגולל", או הוגים את המילה גולל (Golel) שלא כהלכה.