כחוט השני

כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ (שיר השירים ד ג)

הביטוי עובר כחוט השני מתאר נושא מרכזי החוזר ומופיע בסדרה של יצירות.
הביטוי משלב מושג מימי המקרא ומשמעות מושאלת שמקורה בגרמנית.

חוט השני בשיר השירים הוא סמל ליופי, והמושג נזכר בתנ"ך כמה פעמים כאמצעי סימון:

• אֶת-תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ (יהושע ב יח)
• וַיְהִי בְלִדְתָּהּ, וַיִּתֶּן-יָד; וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל-יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר: זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה (בראשית לח כח)

שני הוא גוון של צבע אדום, הנוצר מגופה המיובש של תולעת השני (כינוי מקראי לזחל של כנימת המגן).



באירופה היה מקובל מאז ימי הביניים לסמן חבלים שיוצרו בידי גילדת עושי החבלים בחוט צבעוני שהיה שזור בין החוטים המרכיבים את החבל. בשנת 1664 נקבע בבריטניה חוק, שכל חבל המשמש את ספינות הצי המלכותי יסומן בחוט שני אדום. הבחירה בצבע השני התנ"כי נבעה מיופיו ועמידותו של הצבע וכן מן המשמעות הסמלית שהוא זכה לה בנצרות כסמלו של ישו וכמייצגת את המלוכה.

המנהג לסמן את החבלים של ספינות הצי המלכותי הבריטי בחוט שני היה מוכר לסופר הגרמני גתה, והוא שנתן לו את המשמעות המושאלת של נושא חוזר. בספרו הגדול "הקירבה שבבחירה" (Die Wahlverwandtschaften, 1809) ממשיל גתה את החוט האדום השזור בחבלי הצי הבריטי לחוט של חיבה ומסירות המשוך על כל דפי יומנה של אוטיליה. הביטוי הגרמני "ein roter Faden" (מילולית: חוט אדום) שבו השתמש גתה הפך בעקבות השימוש בספר לביטוי שגור בגרמנית, ומשם חדר לרוסית, לעברית ולשפות נוספות.