ביתן

המילה ביתן משמשת בתנ"ך במשמעות משוערת של ארמון. אך בלשון ימינו פירושה המקובל הוא צריף או מבנה ארעי – בגינה, בתערוכה, ביריד וכיו"ב. איך קרה שינוי המשמעות הזה


המילה ביתן מופיעה במקרא רק במגילת אסתר, ושלוש ההופעות שלה במגילה הן בצירוף "גינת ביתן המלך" – המקום שבו ערך המלך אחשוורוש את המשתה הידוע לתושבי שושן הבירה (הבירה - כנראה: מתחם הארמון, החלק בעיר המוקף חומה). כך מתארת המגילה את המשתה: וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים – בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ (אסתר ז ז).

אנחנו יודעים היום איך נראתה העיר שושן, ובין מבני הארמון בעיר נמצא אולם קבלות הפנים המלכותי – מבנה גדול ומרשים בגודל 110x110 מ', הנקרא בפרסית apadâna. ככל הנראה, מבנה זה הוא ביתן המלך שעליו מספרת מגילת אסתר: המילה הפרסית קיבלה צורה עברית בחילופי עיצורים קרובים (פ-ב, ד-ת), ואולי גם בהשפעת צליל המילה העברית "בית"¹.



מפרשי התנ"ך וחוקרי הלשון הבינו את המילה ביתן במשמעות של "ארמון", וכך הגדיר את המילה גם בן-יהודה במילונו. במשמעות זו היא המשיכה לשמש עד ראשית המאה העשרים.


בשנת 1912 הקימה "בצלאל" בכמה ערים בעולם חנויות למכירת יצירות האומנות שיוצרו בה. החנות שהוקמה בירושלים נקראה "ביתן בצלאל", והיא נבנתה ליד שער יפו מעץ בציפוי פח, בצורה אופיינית של חומה וצריח. השם שנבחר למבנה היה "ביתן בצלאל" – מן הסתם מפני שהוא נראה דומה לארמון (בדומה להבנה המקובלת של המילה). אבל מכיוון שבפועל שימש כמבנה ארעי לחנות – דבקה מאז במילה ביתן המשמעות של מבנה ארעי לתצוגה ולמכירות.

---

¹ לאטימולוגיה של המילה ראו למשל:

• ד"ר תמר עילם גינדין, "מגילת אסתר מאחורי המסכה", 2015.
• Alan Smith, "Esther, Empress of Persia", 2014