השפה העברית - תעזבהו יום יעזבך יומיים
מילון השפה העברית
לדף הבית

תעזבהו יום יעזבך...

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
ביטויים ומקורם
לדף הקודם | לדף הבא

בשיר "נשל הנחש" של מאיר אריאל מופיע ביטוי מן המקורות:

נשל הנחש / מאיר אריאל

שוב אני מוצץ גבעול
תחת גשר מט לנפול
כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת
שוב אני מתחיל לשאול
מה לרצות מה לאכול
כשהנמלה העניינית אותי מודדת...

ואבא תמיד אומר:
"תעזבהו יום יעזבךּ יומיים"
העגלה נוסעת אין עצור.
קפצת ממנה היום
חלפו שנתיים
והנה נשארת מאחור.






(לצפיה בשיר)

מהו הביטוי שמצטט מאיר אריאל? ומדוע יש דגש בכ"ף של "יעזבךּ"

ובכן, הביטוי המקורי הוא יום תעזבִינִי ימים אעזבֵךְ, ומקורו בתלמוד הירושלמי (ברכות יד ד). רבי שמעון בן לקיש מצטט את הביטוי הזה מתוך המדרש "מגילת חסידים", ומפרש שאם אתה עוזב משהו ומתרחק ממנו, אל לך לצפות שישאר במקומו ויחכה לך: ההתרחקות תהיה גם מצידו, והחזרה אחר כך תהייה קשה כפליים.

התלמוד מביא שתי דוגמאות להתרחקות כזאת:

א. שנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא (בבית אחד) לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין.
ב. אשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש. כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו. כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר.

במקורות, הביטוי הזה משמש כאמירה בשבח שמירת התורה. בימינו, משתמשים בו גם כדי להדגיש את חשיבות השמירה על הקשרים החברתיים וההתמדה בפעילות החברתית: אם מתרחקים קשה יותר לשוב ולהתקרב.

ועוד נקודה מעניינת עולה מהפתגם הזה. מאיר אריאל אומר "יעזבךּ יומיים", בדגש בכ"ף הסופית. מהו הדגש הזה?

אם נחפש עוד מילים שיש להן הסיומת הזאת, נגלה שמדובר בצורה מקראית, נדירה למדי:

  • בסיפור גן עדן, אלוהים מחפש את האדם וקורא לו: אַיֶּכָּה (בראשית ג ט), כלומר איי (איפה) + אתה (-ך). במקרה זה המילה נכתבת בה"א בסופה.
  • בתפילת שחרית אומרים: לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ (תהילים ל); ובהלל: אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ; אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ (תהילים קיח).
  • ובברכת כהנים נאמר: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו).

סיומת הכ' הדגושה משמשת במקרא ככל הנראה לצורך הדגשה וחיזוק של המילה.


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016