השפה העברית - קרם עור וגידים

הביטוי קָרַם עוֹר וְגִידִים הוא ביטוי ציורי שמשתמשים בו כשרוצים להמחיש פעולה של בנייה ויצירה, או לתאר תוכנית העוברת משלב התכנון והדמיון אל המציאות.

הביטוי הוא במקור ביטוי תנ"כי המופיע בחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל:

וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם (יחזקאל לז ו)
וְרָאִיתִי וְהִנֵּה-עֲלֵיהֶם גִּדִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה (יחזקאל לז ח)

לקרום פירושו לפרוש מעל, לעטוף: לקרום עור וגידים - לעטוף את העצמות בעור ובגידים.
מהשורש קר"מ נוצרה גם המילה המודרנית קרום במשמעות של מעטפת (כגון קרום של לחם).

לפעמים מחליפים בטעות בין "קרם" לבין "רקם", ואומרים "לרקום עור וגידים".
אפשר להבין את מקור הטעות הזאת: שני הפעלים קרם ורקם הם בעלי צליל דומה; רקמה היא גם קבוצה של תאים בגוף (רקמת עור, רקמת שריר וכו'); ובמקרא השורש רק"ם משמש פעם אחת גם במשמעות של יצירת חיים: עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר; רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ (תהילים קלט טו). בנוסף לכך – הפועל רקם משמש כיום בהשאלה גם במשמעות של תכנון וייצור ("לרקום תכניות" או "לרקום מזימות"). ועם זאת – בביטוי זה הפועל הנכון הוא "לקרום" בלבד.

כל הביטויים | מילים וצירופים | ביטויים ומקורם
שאלה של משמעות | תחומי משמעות