אם בארזים נפלה שלהבת
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2025
   |
אם בארזים נפלה שלהבת – מה יגידו אזובי הקירהנה עוד ביטוי שנמצא היום בשימוש בנוסח שונה מהמקור.המקור של הביטוי "אם בארזים נפלה שלהבת" הוא בתלמוד הבבלי (מועד קטן ג כה). מסופר שם על הספד שנשא ספדן ששמו בר קיפוק על רבינא1, ובו אמר2:
בהספד משתמש בר קיפוק בשלושה דימויים: מעולם הצומח (ארז שנשרף), מעולם החי (לוויתן שנתפס) ומעולם הדומם (נהר שחרב והתייבש). הדימוי מעולם הצומח לא נבחר במקרה: הצמד הניגודי ארז-אזוב קיר הוא אחד מן הצמדים הסמליים הידועים עוד מהמקרא. למשל, על שלמה המלך מסופר בספר מלכים כי: וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר (א ה יג). למרות יופיו הפיוטי של ההספד, חריפותו עוררה כנראה את כעסו של רב אשי, שאמר על בר קיפוק שיהיה ל◄פיסח (ולא יוכל לחלוץ).
בלשון ימינו, אולי כלקח מכעסו של רב אשי, עבר הביטוי המקורי שינוי קל. כשאומרים היום "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו איזובי הקיר", הכוונה היא להביע זעזוע משחיתות שלטונית, או לבטא תחושה של חוסר אונים ואכזבה לנוכח התנהגות לא ראויה של אישי ציבור.
מקור השינוי הזה הוא בשיר וריקוד־עם שהיו פופולריים בארץ במשך שנים רבות.
השיר הולחן בשנת 1945 על ידי יזהר ירון, ולצורך ההתאמה לקצב המנגינה החליף המחבר "יעשו" ב"יגידו".
__________________________________________ 1מגדולי אמוראי בבל בדור השישי. חברו של רב אשי, שסייע על ידו בעריכת התלמוד. נפטר בשנת 422. 2 על פי נוסחים אחדים. כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2025
|
|
