|
כאשר אומרים שמישהו "הגדיש את הסאה" הכוונה היא שהוא הגזים מעבר לסביר, "עבר את הגבול": "הפרעות חוזרות ונשנות של התלמיד הגדישו את הסאה והמורה החליטה להוציאו מהכיתה". מהי הסאה הסאה היא מידת נפח קדומה, השווה לכ-13 ליטר של ימינו (דלי די גדול ), ששימשה בעבר למדידת תבואה או מזון. למשל, בספר בראשית (יח ו) מסופר על אברהם אבינו שקיבל את פני שלושת המלאכים וביקש משרה אשתו להכין להם עוגות: "מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". נדמה לי שמשלוש סאות (או סאים) סולת אפשר להכין לא מעט עוגות! המילה "סאה" היא גם הכינוי לכלי שבו מדדו כמות של סאה אחת, והיא משמשת בהשאלה לציון כמות "ראוייה" או כמות מקסימלית אפשרית: מלאה סאת הייסורים, מלאה סאת הצרות. המילה "גדיש" פירושה בלשון התנ"ך ערימה של תבואה, ולגדוש פירושו לשים כמות עודפת או גדולה מדי. "מלא וגדוש" - מלא ויותר מזה. ומה פירוש להגדיש את הסאה הביטוי גדש את הסאה (כך הוא הנוסח המקורי) מבוסס על דברי רבי אליעזר המובאים בתוספתא. במסכת שבת (א ד) מסופר על מעמד שבו בית שמאי היו רבים מבית הלל והם ניצלו זאת כדי לגזור על העם שמונה עשרה גזרות בניגוד לדעת בית הלל1. התוספתא מתייחסת בחומרה לגזירות היתר הללו ואומרת: "אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל"2, והיא מצטטת שתי התייחסויות לאותו היום. האחת של רבי אליעזר (מתלמידי בית שמאי), שאמר: "בו ביום גדשו את הסאה", והשנייה של רבי יהושע (מתלמידי בית הלל), שאמר: "בו ביום מחקו אותה". רבי אליעזר מתייחס בחיוב לשמונה עשרה הגזרות, ורואה בכך מילוי של הסאה: ככל שהסאה מלאה יותר, כך עדיף. לעומתו, רבי יהושע רואה את ההגזמה באור שלילי: מי שדורש יותר מדי, סופו לקבל פחות ממה שהיה מקבל קודם לכן, והאנשים לא יקיימו אפילו את כל הגזרות שהיו מקיימים בלי תוספת הדרישות. בלשון המשל, הסאה סופה להמחק (כמו כפית מחוקה). העמדה השלילית של בית הלל כלפי ההגזמה היא גם עמדת התוספתא (ועמדת היהדות), ובעקבותיה קיבל היום הביטוי "הגדיש את הסאה" את משמעותו השלילית.
___________________________
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
|
|